ברכות מתוקות לראש השנה
בבתים רבים נוהגים בסעודת ראש השנה לברך ברכות מסורתיות על מאכלים שונים כסימנים לשנה החדשה. בניסחון המסורתי חלק גדול מהברכות הוא למעשה קללות כנגד אויבינו וצרותינו. אבל למה לקלל כשאפשר לברך? לכן הכנו עבורכם סדר סימנים שכולו ברכות מתוקות – מוזמנים להוריד ולהביא לארוחת החג!
בסימן טוב – להתחיל שנה עם ברכות חיוביות
הרבה דליה מרקס
אמר אביי: עכשיו שאמרת שלסימן יש חשיבות (מילולית: "סימן – דבר הוא") יהא רגיל אדם לאכול בראש השנה דלעת, לוביה, כרישה, תרד ותמר" (מסכת כריתות – עמוד ו' א'. המקור בגמרא לסדר הסימנים/ברכות)
אחד הזכורות המוקדמים שלי מראש השנה שייך לסעודת החג. אני זוכרת את הפער בין השולחן המסודר ושלוות הנרות ובין עיניו הרושפות של סבי בזמן שבירך על התמר בהגדשה יתרה "שֶׁיִּתַּמּוּ כָּל אוֹיְבֶינוּ וְכָל מְבַקְשֵׁי רָעָתֵנוּ". לא הבנתי מה זה "שֶׁיִּתַּמּוּ" ומדוע מבקשים את רעתנו, אבל היה לי ברור שמדובר ברגע דרמטי
וחשוב ביותר.
סדר הברכות של ראש השנה, המכונה גם סדר סימנים, מלווה את סעודת החג ומעניק משמעות למאכלים הראשונים של השנה. כמו לשתול בעצמנו את התקוות לשנה החדשה באמצעות המזון. זה מנהג מקסים ונותן עומק וחגיגיות למה שאחרת היה עוד ארוחת ערב משפחתית. אבל כאשר קוראים את הברכות של הסדר המסורתי רואים שכל הברכות הן למעשה קללות או בקשות לביטול הקללות. בגיל קצת יותר מאוחר אני זוכרת את עצמי תוהה על הסתירה בין מתיקותו של התמר ובין הבקשה לקצם של אויבינו ועל המתח בין טעמה המופלא של קציצת הכרישה של דודתי ובין הבקשה: "יְהִי רָצוֹן… שֶׁיִּכָּרְתוּ אוֹיְבֵינוּ וְשׂוֹנְאֵינוּ וְכָל מְבַקְשֵׁי רָעָתֵנוּ".
דבר זה תמיד הפריע לי. למה טובתנו קשורה ברעתם של אחרים? האם כדי שהשנה שלנו תהיה מבורכת השנה של מישהו אחר צריכה להיות מקוללת? בעולם שלנו לפחות בהקשרים מסוימים הדברים עובדים כך שרווח של אחד הוא הפסדו של אחר, אבל האם באמת אנחנו צרכים לקלל בשביל להרגיש מבוכרים? השאיפה שלי בפרוס השנה החדשה היא לייחל לטוב שאינו בא על חשבון אף אחד, שאני קשור ברעתם של אחרים. התמר שעליו אנחנו מברכים כל כך מתוק. למה לא להתרכז במתיקות שלו ולאכל שהיא תשרה בחיינו בכל השנה הבאה עלינו לטובה.
לפני מספר שנים החלטתי לעשות מעשה ולעדכן את סדר הברכות כך שיכלול ברכות חיוביות בלבד. חשוב לומר שלא מדובר ברפורמה מרחיקת לכת במבנה הברכה ההלכתי. סדר הסימנים כולו הוא מנהג המורכב מאיחולים ותחינות שאינן בנויות במבנה פורמאלי ומחייב, ולכן אין בעיה הלכתית להתאים ולשנות אותו.
בקובץ המצורף מוצעות ברכות על מגוון מאכלים לדוגמא:
- על התמר: "יהי רצון… שתמתק עלינו השנה החדשה כתמר"
- על הכרישה (כרתי): 'יהי רצון… … שנכיר ונדע שלא באנו לזה העולם
בשביל ריב ומחלוקת'
מוזמנים להוריד את הקובץ ולהביא אותו לסעודת ראש השנה שלכם.
וכמובן לחבר ולהציע ברכות משלכם ל כל דבר – סלט (שתהיה שנה מגוונת ועשירה?), או טחינה (שישמעו תחינתו?).
שנה טובה
הרבה דליה מרקס
רוצים גם לחגוג עם סדר ברכות חיובי?
