כתבות

להתגייר בלי לשקר


עקרונות הגיור הרפורמי  מסלולי הגיור הרפורמי בישראל 
המעמד המשפטי של הגיור הרפורמי  מי יכול להתגייר בגיור רפורמי בישראל


אדם הרוצה להתגייר בישראל מחפש להיות חלק מהעם היהודי ומהחברה הישראלית, גם במישור התרבותי והזהותי וגם במישור הרשמי והממסדי. נתחיל ונאמר שהגיור רפורמי מציע את שניהם. המתגיירים דרך התנועה הרפורמית נרשמים כיהודים במרשם האוכלוסין של משרד הפנים, ועוברים תהליך משמעותי של לימוד וחיבור למסורת היהודית, במסלולים שונים על פי רמת ההיכרות והחיבור איתו הם באים לתהליך הגיור.
אך בישראל כמו בישראל, הדברים לעולם אינם ישירים ופשוטים וסוגיות הגיור היא זירה למאבק ציבורי ומשפטי. זאת מכיוון שהשאלה כיצד מתגיירים היא למעשה דיון בגבולות העם היהודי: מי בפנים ומי בחוץ ובעיקר למי יש את הסמכות לקבוע מי עובר בדלת ובאילו תנאים.

רשומים במשרד הפנים
בזוגיות הלא לגמרי בריאה בין הדת והמדינה בישראל, שאחד מצאצאיה הבעייתיים ביותר הינה הרבנות הראשית, האחריות על מוסדות הגיור הרשמיים של המדינה ניתנה לציבור החרדי. למרבה המזל אחריות זו לא עיגנה בחוק את הבלעדיות של הרבנות על גיור לצורך רישום במשרד הפנים, כפי שקרה בתחום החתונות. לאחר מאבק משפטי ממושך, בשנת 2002 קיבלה התנועה הרפורמית הכרה רשמית מהמדינה ומאז המתגיירים דרכה נרשמים כיהודים במרשם האוכלוסין של משרד הפנים.
גיור זה כמובן שאינו מוכר על ידי הרבנות הראשית. ההשלכה היחידה והאבסורדית של מצב זה הוא שמתגיירים דרך התנועה אינם זכאים להתחתן דרך הרבנות ולהירשם כנשואים במשרד הפנים – מצב אשר כמובן אפשר לעקוף על ידי נישואים בחו"ל. כיום המעמד של ידועים בציבור עוקף בעיה זו ומאפשר לקבל כמעט את כל הזכויות גם בלי להיות כבולים לרבנות (מוזמנים לקרוא עוד בנושא).

להתחפש ליהודי הטוב
הקושי עם מוסד הגיור האורתודוקסי אינו רק במישור הרשמי אלא עמוק יותר ונוגע למהות הגיור והזהות היהודית. בבסיס התפיסה האורתודוקסית עומדת האמונה כי ישנה פרשנות אחת להלכה המהווה את המודל האמיתי והנכון ליהודי הטוב וכי כל היהודים צרכים להכפיף את עצמם אליו. תהליך הגיור הוא הניסיון של הרבנות להתאים את האדם למודל הזה.
במקרים רבים המתגיירים ברבנות מחוברים למסורת ולתרבות היהודית/ישראלית אך הינם חילוניים באורח חייהם. אנשים אלו נדרשים לעבור מסע ארוך שלעיתים הינו מפרך ומשפיל, הדורש מהם לעשות את עצמם "דתיים" ואף לשקר כדי להוכיח לבתי הדין הרבנים שהם "מקבלים על עצמם" את ההלכה היהודית בפרשנותה האורתודוקסית. ניסיון זה להתאים את האדם לתבנית ההלכתית אינו נפסק עם סיום תהליך הגיור. הרבנות רואה את עצמה זכאית להתערב בגידול ילדי המתגיירים דרכה ומחייבת אותם לרשום אותם לחינוך הדתי.



גיור כהלכה – הלכה למעשה
מצב הגיור ברבנות חורה לאנשים רבים אף מתוך הציבור הדתי ולאחרונה קמה בישראל רשת של בתי דין המופעלים על ידי רבנים מהציבור הדתי לאומי המציעים, כשמם, "גיור כהלכה" באופן ידידותי חברתי ונגיש. זוהי בהחלט יוזמה ברוכה המחכה ליום בו תתפרק הרבנות מכוחה, אך נכון להיום גיור כהלכה אינו מוכר לצרכי רישום על ידי משרד הפנים.
בנוסף, ידידותי ככל שיהיה תהליך גיור זה, בליבו עדיין עומדת אותה תפיסת עולם כי ההלכה (הפעם בפרשנותה הדתית לאומית) הינה המודל הראוי ליהודי. באתר המיזם מופיעה התשובה הנ"ל לשאלה מה מצופה מהמתגייר:
"בית הדין מעודד את המתגייר לחיות אורח חיים יהודי מסורתי. בבסיס הגיור מונחת ההנחה שמעמד בית הדין הינו נקודת ההתחלה של דרך, בה זהותו היהודית של המתגייר תלך ותתעצם."
כלומר ההנחה היא שהיהדות המסורתית, כלומר הלכתית, היא היהדות האממיתית ועל המתגיירים לשאוף ולהתקרב אליה. גישה זאת ממשיכה להתנשא על רוב רובו של הציבור הישראלי החי שלא על פי על ההלכה, ומקיים קשר עם מסורת ישראל ורואה עצמו חלק בלתי נפרד מהעם היהודי.

גיור שמכבד אותך
התנועה הרפורמית רואה בגיור לא התחלה של דרך שסופה חיים על פי ההלכה, אלא העמקת הקשר ביו האדם והיהדות, תהליך שסופו ברית בין המתגייר ועם ישראל על מורשתו וגורלו. אנו מזמינים אתכם להכיר את היהדות על פניה היפים והעמוקים ולמצוא את מערכת היחסים איתה המתאימה לכם!

מרכז הגיור של התנועה הרפורמית, הרב גרגורי קוטלר: טלפון – 054-7791100, דוא"ל – gregory@reform.org.il