כתבות

7% רפורמים

השבוע התפרסמה בעיתון ידיעות אחרונות כתבה מרשימה ומחמיאה על תוצאות סקר דעת קהל שקיימנו במהלך חודש אוקטובר האחרון. אנו מצרפים לעיונכם את עקרי הממצאים של הסקר ואת המסקנות הראשונות שאנו מסיקים ממנו. 
 
חשוב לציין שהסקר לא נערך לצרכים תקשורתיים אלא לצורך בירור עמדות הציבור הרחב כלפי התנועה. מדובר בסקר מקיף שמעיד על הצלחות משמעותיות ובמקביל גם על אתגרים גדולים שיש לתת להם מענה. 

 
עיקר נתוני הסקר שפורסמו בכתבה בידיעות
 
7% מכלל מהישראלים מגדירים את עצמם רפורמים, ו־11% מהחילונים מגדירים את עצמם רפורמים. כך עולה מסקר שערכה חברת דיאלוג בקרב מדגם מייצג של 700 ישראלים עבור התנועה הרפורמית בישראל.
 זהו השיעור הגבוה ביותר של הזדהות עצמית עם הזרם הרפורמי בכל הסקרים שנערכו בשנים האחרונות. בסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שהתפרסם ב־2010 3.7% מכלל האוכלוסייה הגדירו את עצמם רפורמים.
 
44% מכלל הישראלים לא מזדהים עם אף זרם דתי; 29% מזהים את עצמם עם הזרם הציוני־דתי; 10% עם הזרם החרדי; 7% עם הרפורמי; 4% עם הקונסרבטיבי ו־5% אחר.

 

עוד עולה מהסקר ש־56% מהחילונים ו־38% מהמסורתיים השתתפו בשנה האחרונה בטקס חתונה או בר מצווה בהובלה של רב רפורמי או קונסרבטיבי.


  
רוב ברור של הציבור הישראלי תומך בזכות של יהודים רפורמים וקונסרבטיבים ושל נשות הכותל להתפלל בכותל המערבי: 58% מול 33% שמתנגדים. רוב בציבור הישראלי מסכים שביטול מתווה הכותל פגע ביחסים עם יהדות התפוצות (49% מול 34%).
 
רוב ברור בציבור החילוני מעדיף תפילה בבית־כנסת ללא הפרדה בין נשים לגברים (63%). רק 11% מעדיפים בית־כנסת שיש בו מחיצה. שיעור נמוך יחסית בציבור המסורתי מעדיפים ישיבה מעורבת(23%).
 
רוב גדול בכלל המדגם דוחה את העמדה שהרבנות הראשית תורמת לזהותה של מדינת ישראל ומקרבת את הציבור הישראלי למסורת (58% מול 35%). שיעור גבוה של הסתייגות מהרבנות הראשית בקרב הציבור המסורתי (64%). שיעור הסתייגות משמעותי גם במגזר הציוני־דתי (28%).
 
תמיכה רחבה בציבור החילוני להענקת0 שוויון מלא לזרמים הלא אורתודוקסיים (81%) ולראשונה בסקרים גם רוב בקרב הציבור המסורתי (49% מול 40%). תמיכה משמעותית בקרב מצביעי מפלגות ימין־מרכז לא דתיות בשוויון לזרמים (41% בליכוד, 54% בישראל ביתנו, 50% בכולנו). תמיכה מועטה בקרב מצביעי הבית היהודי וש"ס (10%). תמיכה גורפת בקרב המצביעים למפלגות מרכז־שמאל.
 
 
רוב קטן בכלל המדגם להכרה בגיורים רפורמיים בישראל (48% מול 45%). רוב מובהק יותר בכלל המדגם מחייב הכרה בנישואים הנערכים על ידי רב רפורמי (51% מול 42%).

לקריאת הכתבה – לחצו כאן >>

מסקנות ראשונות מתוצאות הסקר 
(המתבססות גם על נתונים שלא פורסמו בכתבה)
 
  1. היהדות הרפורמית נהנית מאחוזי תמיכה ואחוזי חשיפה גבוהים ומשמעותיים בקרב הציבור החילוני. הדבר מתבטא גם באחוז ההזדהות הגבוה בקרב הציבור החילוני והמסורתי (11% ו-8%). גם בקרב הציבור המסורתי ישנו שיעור משמעותי של תמיכה, חשיפה והזדהות, אם כי נמוך מזה שבקרב הציבור החילוני. הסקר מעיד בסה"כ על עליה של 33% בעקב החשיפה בפועל של התנועה (בהשוואה לנתוני סקר גוטמן אביחי מ-2010). עם זאת הסקר גם מצביע על פער הנגשה גדול ומשמעותי בקרב שני קהלי היעד העיקריים האלה כאשר קרוב למחצית מהציבור אינו יודע אם קיים בית כנסת רפורמי במקום מושבו. הדבר מחייב תכנית אסטרטגית להעצמת החשיפה המקומית של קהילות ומוסדות התנועה.

  2. האהדה המובהקת ליהדות הרפורמית בקרב הקהל החילוני והאהדה המסוימת בקרב הציבור המסורתי באה לידי ביטוי גם בעובדה ששתי הטענות המרכזיות של הממסד הרבני נגד היהדות הרפורמית (חוסר האותנטיות ואשמת ההתבוללות) אינן מכות שורש בקרב שני הקהלים. עם זאת יש לשים לב לשיעור הציבור בשני הקהלים הללו שלא גבש עמדה בסוגיות אלו ובסוגיות מפתח אחרות. הדבר מחדד את הצורך במאמצי הסברה סביב הסוגיות המורכבות יותר הנוגעות לעמדות, לערכים ולפעולות של היהדות הרפורמית.

  3. נתוני הסקר מציגים תמונה מאכזבת ביחס לציונות הדתית. תהליכי ההתחדשות וההתמתנות שמתחוללים בחלק מהציבור הציוני דתי, טרם באים לידי ביטוי ביחס ליהדות הרפורמית, ולמעמדה הציבורי בישראל. סימן מעודד אחד מצוי ביחס השלישי לרבנות הראשית ולתרומתה לזהות היהודית בישראל, בקרב חלק משמעותי מהציונות הדתית. בהקשר זה ניכר שינוי המגמה של השנים האחרונות בקרב הציונות הדתית.

  4. קיימת תמיכה מובהקת בציבור החילוני והמסורתי בעצם הזכות לתפילה לא אורתודוכסית בכותל. עם זאת תמיכה זו לא מתרגמת במלוא העוצמה שלה לתמיכה במאבק הספציפי שמנהלות התנועה ונשות הכותל. מאבק זה זוכה לרוב ברור בקרב הציבור החילוני אבל רק לתמיכה של מחצית מכלל הציבור. בהקשר הזה יש להתייחס בעיקר לפער בין שיעור התמיכה בזכות העקרונית לתפילה שוויונית בכותל לבין התמיכה באבק בקרב הציבור המסורתי. פער זה מחייב חשיבה על כיווני ההסברה של המאבק הפונים לציבור המסורתי.

  5. לאור האמור בפסקה הקודמת יש לשים לב לתוצאות הסקר ביחס לאופן מיתוגו של המאבק על הכותל. הטיעון המרכזי התופס את תשומת הלב של רוב הישראלים הוא ההשתלטות החרדית על הכותל והשלכותיה ופחות ההיבט המגדרי והפגיעה בקשרים עם יהדות התפוצות. טיעון זה זוכה לתמיכה רחבה גם בקרב הציבור החילוני וגם בקרב הציבור המסורתי, ויש לו הד משמעותי גם בקרב הציונות הדתית.

  6. גם ביחס לקשר עם יהדות התפוצות, יש לעמוד על מורכבות הנתונים. מן הצד האחד רוב ברור וגדול בכל מגזרי הציבור מכיר בחשיבות הקשר עם יהדות התפוצות. עם זאת ישנו קושי בהטמעת המסרים שהפגיעה בפלורליזם הדתי מאיים על קשרי ישראל וארה"ב ושמדינת ישראל צריכה להתחשב בדעתה של יהדות התפוצות בענייני דת ומדינה. לטענות אלו רוב בקרב הציבור החילוני (מובהק פחות מאשר בסוגיות אחרות), אך הן אינן זוכות לתמיכה בקרב הקהל המסורתי (וכמובן בקרב הקהל הדתי והחרדי). גם בהקשר זה יש להצביע על השיעור הגבוה של חילונים ומסורתיים שאינם נוקטים עמדה – דבר המעיד על חידוד מסרים וצורך בפעולות הסברה נרחבות.

  7. בהקשרים הפוליטיים-מפלגתיים, יש כמובן תמיכה מובהקת בתנועה, בזכויותיה ובעמדותיה בקרב מצביעי מחנ"צ, מרצ ויש עתיד. עם זאת ראוי לשים לב לאחוזי התמיכה בקרב מצביעי הליכוד ביחס לשאלות השונות בסקר, הנעים בין 30%-40% , ולאחוזי התמיכה הגבוהים יותר בקרב מצביעי ישראל ביתנו. נתונים אלו מחייבים חשיבה כיצד נתין לתרגם אחוזי תמיכה אלו לנכס פוליטי וציבורי.