כתבות

קבלו אותם!

ביום רביעי ה 7.11.18 יוסמכו 5 רבנים ורבות חדשים ויצטרפו למשפחה ההולכת וגדלה של רבנים רפורמיים ישראלים, שמחתנים, מובילים קהילות, ועושים מהפכה יהודית חברתית מהשטח! - מוזמנים להכיר אותם:


ברכה 

לפני הסמכה לרבנות / מיה ליבוביץ'


יַזְהִירוּ עֵינַיִךְ בְּאוֹר הַתּוֹרָה

הַטִּי אָזְנַיִךְ לְקוֹל נְגִיָנָתָהּ

קִרְאִי בֵּין הַשּׁוּרוֹת, הָאוֹתִיּוֹת

שֶׁל קְלָף עַתִיק יוֹמִין,

אֶת אַהֲבַת דּוֹרוֹת הַכּוֹתְבִים וְהַמּוֹסְרִים.


אוֹתִיּוֹת קְדוֹשׁוֹת תִּרְקדְֹנָה בְּנִשְׁמָתֵךְ

בְּאִטִּיוּת, בְּחֶמְלָה

וִיהִי תַּלְמוּדֵךְ כְּמַעֲיָן הַמִתְגַּבֵּר.


תְּהִי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר בְּלִבֵּךְ וּבְפִיךְ

תוֹרַת מַיִם חַיִּים

מַשְׁקָה וּמְחַיָּה אוֹתָךְ

וְאֶת הַבָּאִים לִשְׁתּוֹת מִּבְּאֵרֵךְ.


:מוזמנים לקרוא עוד מעולמם הרוחני של המוסמכים ורבני ורבות התנועה
עט רצון 
אסופה מבית היוצר של הקולג'



עינבר בלוזר שלם


עינבר גדלה בין הרים בגליל בהתיישבות חלוצית של שנות השמונים למשפחה חילונית ציונית.


מסמינר 'גשר' בתיכון עם נוער דתי, דרך ארבע שנות שירות צבאי עם מגוון פניה של החברה הישראלית החלה עינבר מסע זהות אישי לשורשים משפחתיים.

בקטמנדו למדה כתב רש"י בחברותא עם רב חב"ד, חוויה שפתחה בפניה שער ללימוד תורה ותרבות ישראל. שער שהפך למסע כתלמידה ומנחה בבתי המדרש הפלורליסטיים ובהם: אלול, בית הלל, ממזרח שמש, ליאו-בק, המדרשה באורנים, עלמא וקולות.

לאחר שתי שליחויות, הראשונה כשליחת קמפוסים בארצות הברית והשנייה בתנועה המסורתית בלונדון, ייסדה עינבר את בית הלל בחיפה במודל קהילתי ייחודי והקימה תוכנית גיור בטכניון. מתוך אמונה שעתידה של ישראל טמון בערכים המשותפים כחברה, והבנה שמנהיגות רוחנית ואסטרטגית הם הכלים לממש זאת, פנתה עינבר לעלות לירושלים ולהצטרף לספסלי בית המדרש לרבנות של ההיברו יוניון קולג', ובמקביל להתגייס להובלה האסטרטגית של תחום ההתחדשות היהודית.

בירושלים הפכה עינבר שותפה מייסדת ומנהלת של עמותת 'רשות הרבים', שותפות של מעל 30 ארגוני התחדשות יהודית הפועלים יחד כדי ליצור עיר יהודית ודמוקרטית, מתונה ופתוחה יותר. דרך העצמת הארגונים, שיתופי פעולה פנים וחוץ חברה אזרחית ועבודה אסטרטגית עם עיריית ירושלים ארגוני רשות הרבים מצליחים להפוך את פסיפס הארגונים והקהילות הירושלמי למאסה קריטית, לזרם ששוטף את העיר.

עינבר בוגרת תואר ראשון בלימודי כלכלה וניהול מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, מוסמכת לימודי מדעי החברה ופעילות הומניטרית בתוכנית ישראלית-פלשתינית, ולה תואר שני נוסף בחינוך יהודי פלורליסטי של היברו יוניון קולג' והאוניברסיטה העברית בירושלים.

בימים אלו מובילה עינבר הקמת מרכז לפלורליזם יהודי, מרחב עבודה משותף לארגוני התחום אשר יהיה אבן שואבת לבניית עתיד לשדה ההתחדשות היהודית דרך שותפויות חדשות, מרכז פיתוח מקצועי ובניית מודלים של קולקטיב אימפקט.

עינבר נשואה לרייצ'ל, אמהות לשלושה ירושלמים: אוריה, אלומה-אסתר ויהל-מנחם.


דוד בנימין


 

דוד נולד בשנת 1966 באיסט לונדון, דרום אפריקה, בנם של הרב מאיר (ז"ל) ונינה בנימין. הוא גדל בדרום אפריקה ובאנגליה ומגיל צעיר היה מעורב בפעילות בית הכנסת ובתחום היהדות.
 
ב-Temple Israel קייפטאון, הוא לימד כיתות ילדים, שר במקהלה והכין בני מצווה לטקסיהם. היה גם פעיל כמדריך ב'נצ"ר' ("מגינים"), תנועת הנוער הציונית-רפורמית בדרום אפריקה, ולימים שימש כראש התנועה בקייפטאון וכראש מחנה הקיץ התנועתי. בעת לימודיו באוניברסיטה הוא היה עורך של עיתון הסטודנטים היהודיים, הוביל והשתתף במספר משלחות סטודנטים לישראל. לאחר סיום לימודי המשפטים הלך דוד בעקבות הוריו ואחיו הצעירים ועלה לארץ בשנת 1989. באותה שנה התגייס לצה"ל. במהלך קריירה צבאית שהשתרעה על פני 20 שנה, עם הפסקה בת שנתיים שבה טייל בעולם ועבד במשרד עו"ד בתל-אביב, מילא דוד שורה של תפקידים בכירים בפרקליטות הצבאית. בין היתר הוא כיהן כיועץ המשפטי באזור חבל עזה כראש ענף אסטרטגי-בינלאומי במחלקת הדין הבינלאומי וכשופט צבאי. הוא פרש מצה"ל בשנת 2009 בדרגת סגן-אלוף וממשיך לשרת במילואים עד היום.
 
היום דוד פועל כיועץ בינלאומי עצמאי בתחום המשפט הבינלאומי, דיני המלחמה והלחימה בטרור. הוא גם מרצה בפני קהלים רבים והתראיין בתקשורת פעמים רבות. בנוסף הוא משמש כרב הקהילה של "ברית עולם", הקהילה הרפורמית בקריית אונו, זאת לאחר ששימש בהתנדבות כפעיל קהילתי ושליח ציבור בקהילת יזמ"ה במודיעין ובקהילות נוספות.
 
דוד הוא חבר לשכת עורכי-הדין בישראל ובעל תואר B.A. (מדעי המדינה) ו- LLB (משפטים) מאוניברסיטת קייפטאון וכן תואר LLM (משפטים) מאוניברסיטת תל-אביב. הוא גם בוגר המכללה לפיקוד ומטה של צה"ל. דוד חובב זימרה, למד מוזיקה ופיתוח קול והוא זמר בס ב-"חמישייה הקולית תל-אביב" וכן במקהלה הקאמרית, תל-אביב. בשנת 2012 הוא סיים את התוכנית לשליחי ציבור- מנחי תפילה של ההיברו יוניון קולג' והתנועה הרפורמית.
 
דוד מתנדב רבות בתחום ההסברה בענייני ישראל והעם היהודי ומכהן כחבר מועצת הנאמנים של הארגון הבינלאומי של עורכי-דין ומשפטנים יהודיים.

דוד הוא תושב מודיעין, נשוי לננסי ולהם שלושה ילדים - נאור, דניתורון.


תמר גור-קראוזה


 

תמר גדלה בחיפה במשפחה חילונית ושורשית. בנערותה עסקה רבות בתחומי היצירה - אומנות, שירה ותאטרון. בסוף שנות התיכון (לאו-בק), ולאחר שהשתתפה במשלחת לארה"ב של מועצת התלמידים הארצית שבה הייתה חברה, גילתה תמר לראשונה את העולם היהודי. תמר גילתה שליבה נמשך אל התפילות בבית הכנסת, אל הזמירות והפיוטים ואל עולם הרוח. בעקבות הגילוי של העולם החדש-ישן הצטרפה תמר לתנועת הנוער נוע"ם של התנועה המסורתית כמדריכה וכפעילה מרכזית בבית הכנסת המסורתי - קונסרבטיבי בחיפה. את שנת השירות עשתה תמר בקיבוץ העירוני בית ישראל במכינה מעורבת של דתיים וחילוניים ובעבודה עם ילדים ונוער בסיכון.

מאז ועד היום עובדת תמר במסגרות רבות העוסקות ב"שאלת המקף" בין היהודי הישראלי והחברתי.

תמר עבדה בארגונים שונים כגון גשר, צו פיוס, אלול, קולך ,קרן אבי חי, התנועה המסורתית ועוד. כמו כןעסקה בהנחיית תוכניות לנוער ולמבוגרים בנושאי זהות, יהדות ומגדר ובעבודה עם נערות בסדנאות העצמה. בין תפקידיה השונים עבדה כמדריכה, רכזת ומפתחת תכנים. בנוסף סייעה בהקמת בתי ספר משלבים של דתיים וחילוניים ברחבי הארץ. לאורך השנים המשיכה תמר לחזן ולהנחות תפילות בבתי כנסת שונים, להרצות ברחבי הארץ ולעסוק באקטיביזם של דת ומדינה.

לתמר תואר ראשון בחינוך,היסטוריה ומקרא ותואר שני של תוכנית המצטיינים 'רודרמן' ללימודי יהדות ארה"ב מאוניברסיטת חיפה. כמו כן שימשה תמר כעמיתה בקבוצות מנהיגות פוליטיות חברתיות שונות כגון "קריאת כיוון"- מכינה לשירות ציבורי, "פורום צעירי הנשיא" של הנשיא שמעון פרס ז"ל ועוד. תמר פעילה חברתית בתחומים שונים ומאמינה במפגש של קצוות בחברה הישראלית ובקשר הבין אישי כאפשרות של ריפוי ותיקון אישי וחברתי.

תמר חיתנה וליוותה מאות זוגות, וכיום היא אחת הנשים המובילות בתחום. תמר רואה בעבודה עם הזוגות שליחות מיוחדת הן של תיקון עולם פלורליסטי פמיניסטי וקידום מעמדן של רבות בטקסים ציבוריים, והן באפשרות להכניס משמעות אל רגע זה בחיים ודרכו למצוא גם את החיבור ליהדות ולתוכן משמעותי וזוגי.

תמר חולמת ומתעתדת להרחיב תחום זה ולהקים מרכז המלווה זוגות בשלבים שונים של החיים ולייצר בעזרת הכלי הטקסטואלי והיהודי זוגיות מודעת ועמוקה. את עבודת התזה שלה היא כתבה על המרכז לזוגיות ואפיקיו השונים.

תמר מאמינה בכוחו של השיח היהודי הפלורליסטי, המתקיים בגובה העיניים ומותאם לצורכי החיים של הציבור, להיות כלי מקדם שינוי חברתי, אישי ורוחני, וכך היא גם פועלת. היא מאמינה בחשיבות הגדולה של נשים בתוך העולם הזה ותיקונו.

תמר מתגוררת במושבה בת שלמה, נשואה לאריאל ואמא של אביגיל ונעמי.



יעל וורגן



 

יעל נולדה וגדלה בראשון לציון במשפחה חילונית. אמהּ ילידת טורקיה, ממנה ינקה מסורת ספרדית, ואביה יליד הארץ להורים יוצאי מזרח אירופה, חקלאים ופעילי ציבור בראשון לציון. משני הוריה קיבלה יעל מנות גדושות של אהבת הארץ, אהבת השפה העברית והמילה הכתובה, אהבת מוסיקה וכבוד גדול לידע וללמידה.
 
יעל למדה ב'גימנסיה הריאלית' ובנעוריה היתה פעילה ומנהיגה בשבט הצופים המקומי. מגיל צעיר עסקה בהדרכה ובהובלה של טקסים ופעילויות בעלות אופי חברתי וערכי. כיוון זה נמשך אל השירות הצבאי בחיל החינוך, ובמסגרתו שירתה כקצינת חינוך במדרשה למפקדים בהר גילה. אז פגשה והכירה לעומק אנשים דתיים, נחשפה לתכנים ולריטואלים יהודיים שלא היו מוכרים לה, ונמשכה ללמוד על כך עוד. עם תום השירות פנתה ללמוד יהדות 'לשמה' במדרשה בקיבוץ עין הנצי"ב והחלה לעבוד כמדריכה ב'גשר' במפגשי נוער חילוני ודתי.
 
בוגרתB.A.במחשבת ישראל ובספרות עברית ו-M.A. ביהדות זמננו - שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בראשית הדרך ניהלה אורח חיים דתי-אורתודוקסי למשך מספר שנים. בהמשך חיפשה דרך לחיים יהודיים משמעותיים המשלבים רוחניות ומסורת עם ערכים הומניסטיים, מחויבות לעשייה חברתית ומידה רבה של חירות ובחירה אישית.
 
בעת שהות בת שנתיים בניו-יורק, שבמהלכן עבדה כמורה בבתי ספר יהודיים, הכירה לראשונה יהודים המשתייכים לזרמים ליברליים בארצות הברית. עם שובה לארץ עבדה יעל כרכזת וכמנהלת תוכניות ופרויקטים במספר מוסדות חינוכיים-חברתיים:
 

מכון ון-ליר בירושלים, מכון מנדל למנהיגות, מרכז אדווה למחקר חברתי וכן במסגרת התנועה הרפורמית בניהול פרויקט "קהילת צדק", אז זכתה להכיר את היהדות הרפורמית בארץ ו'התאהבה'.

 

בנוסף, יעל פעילה שנים רבות ביוזמות ובארגוני שלום, דו-קיום וזכויות אדם.

 

בשנת 2007 עברה עם בן זוגה ובנה להתגורר בעיר מודיעין, והמשפחה הצטרפה לקהילת 'אחוה' - קהילה מסורתית, שוויונית ועצמאית. שם זכתה לראשונה בתחושת שייכות לקהילה יהודית מתפללת ועשתה את צעדיה הראשונים בשליחות ציבור.
 

במהלך לימודי הרבנות עבדה יעל בארגון 'שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם', התנסתה בעבודה רבנית בתחום בני ובנות מצווה בקהילת יזמ"ה במודיעין, ובשנה האחרונה כיהנה כרבה-סטודנטית בקהילת 'השחר' באבן-יהודה.

יעל היא אם לשני בנים: שחר ומיכאל.


הינדה רחל פישביין דרוק


 

כאמריקאית בארץ וכרפורמית שגדלה בבית אורתודוקסי מודרני, החיים והעבודה של רחל דרוק מתקיימים סביב הניסיון לקשר בין העולמות השונים שבהם היא חיה. רחל גילתה את התנועה הרפורמית כשהיא התחילה לעבוד בתור "הרבה רייצ'ל, המחנכת" במחנה קיץ 'רודף שלום', בפאלז צ'רץ' וירג'יניה. רחל עבדה באותו מחנה קיץ שישה קיצים מדהימים, והיא עדיין בקשר קרוב עם קהילת 'רודף שלום' והרבה איימי שווארצמן. לרחל יש תואר ראשון ביידיש: ספרות ושפה מבארנרד קולג', והיא מתחילה תואר שני בספרות יידיש בתוכנית משותפת בין אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית דרך המכון ללשון, לספרות ולתרבות היידיש ע"ש משפחת גולדרייך.
 
רחל מקימה קהילה רפורמית חדשה בגבעתיים, בשיתוף של התנועה הרפורמית בישראל ועיריית גבעתיים.
 
רחל תמיד אהבה לקרוא, ובשנים האחרונות הקריירה שלה התמקדה בהפצת ידע וערכים יהודיים דרך המילה הכתובה. רחל היא העורכת של מאגרי הקהילות בבית התפוצות - מוזיאון העם היהודי, והיא אחראית לאסוף, לכתוב, לחקור ולערוך את כל המידע שיש למוזיאון על קהילות יהודיות מסביב לעולם. מאמרים שהיא כתבה לבלוג של המוזיאון הופיעו באתר ובעיתון "הארץ," כולל "הלינץ' של ליאו פרנק" ו"כריסמס עם זקן"- התרומה המכרעת של יהודים לפסקול חג המולד. היא גם עורכת התוכן של המרכז הרפורמי לדת ולמדינה.
 

במקור רחל מאנגלווד, ניו ג'רזי, והיאגרה כעת בגבעתיים עם שי, בן זוגה. היא מודה למשפחתה על האהבה והתמיכה שהיא קיבלה דרך המסע הרבני שלה.