כתבות

חזקים ביחד

לפני פחות משבועים, בשבת בבוקר, ארע הפיגוע האנטישמי הנורא בבית הכנסת "עץ החיים" בפיטסבורג פנסילבניה. חייהם של יהודים קונסרבטיבים שבאו להתפלל בשלווה את תפילת השבת ולחגוג טקס ברית מילה, נקטעו רק בגלל היותם יהודים. זהו הפשע האנטישמי החמור ביותר שהתרחש בשנים האחרונות, והנה הוא קרא בארה"ב, בה חיה הקהילה היהודית השניה בגודלה בעולם לרוב בשקט ובשלווה. אין פלא איפה שהפיגוע הזה עורר גלים של זעזוע ברחבי הקהילה היהודית, ובעולם כולו. דגלים הורדו לחצי התורן בכל המשרדים הממשלתיים בארה"ב, וקהילות רבות בארץ ובחו"ל שלחו את תנחומיהם למשפחות האבלים והפצועים.


חזקים ביחד 

מול שנאה יוקדת שכזו הכוח הגדול שלנו הוא להתלכד באהבה ותמיכה. התנועה וקהילותיה מתפללות לשלום הפצועים, שולחות תנחומים למשפחות ההרוגים. אנו נמשיך להיות בית חם עבור יהודי ארה"ב.





כולנו יהודים באותה המידה 

האירוע הקשה הזה מעורר לחיים פחדים ישנים מאנטישמיות אותם מנסים יהודים בכל העולם לשכך ולשכוח, במיוחד במדינות בהם יהודים חיים כמיעוט דתי. אך הוא גם נוגע בפצע פתוח וכואב אותו סוחבת הקהילה הליברלית בארה"ב ובעולם כולו. חוסר ההכרה ביהדותה על ידי המדינה היהודית בעולם צורם עוד יותר דווקא בשעה קשה זו. אותם יהודים אשר נרצחו על יהדותם, לא היו מתקבלים כיהודים שווים במדינת ישראל. 

עדות לכך היא שתיקתם הרועמת של הרבנים הראשיים, והמנהיגות האורתודוקסית. בניגוד אליהם תגובתה של ממשלת ישראל הייתה ראויה ומתבקשת אל מול טרגדיה של העם היהודי. וראש הממשלה ושר התפוצות נפתלי בנט מיהרו להביע הזדהות ותמיכה.

אך התגובה הזו מעלה גם את השאלה מדוע עלינו להתאחד רק מתוך הטרגדיה המשותפת? מדוע נציגי הממשלה יודעים להביע את כל הכבוד הראוי לגופותיהם של יהודים ליברליים שנרצחו תוך שהביעו את יהדותם, אך ממשיכים לבזות אותם את הניסיונות של יהודים ליברליים להביע את יהדותם בעודם בחיים - גם מעבר לים ובעיקר כאן בישראל?

באותו עניין מוזמנים לקרוא את מאמרו של הרב גלעד קריב ב YNET...