כתבות

נובי גוד - מבושה לגאווה

בשנים האחרונות, החל הנובי גוד לתפוס מקום של כבוד בלוח השנה הישראלי. לכבוד תחילתה של השנה האזרחית מתכנסות משפחות רבות וקבוצות של חברים ללילה של שמחה, של ברכה, שירה ואוכל טוב. החג הזה היגר אל מחוזותינו יחד עם עולי ברית המועצות, שהמשיכו במשך כל השנים להיות נאמנים לתרבותם, אולם את הנובי גוד הצניעו בגלל שעל אף היותו חג אזרחי למהדרין, סממניו מזכירים את חג המולד הנוצרי: עץ אשוח, מתנות ועוד...

כך כותבת שלי שניידר חניכה במכינה הקדם צבאית של התנועה הרפורמית באתר המכינה:

"נובי גוד או בפירוש שלו לעברית, "השנה החדשה", זה חג שאני חוגגת מאז שאני זוכרת ,את עצמי, רק עוד חג. בתור ילדה לא ראיתי אותו כמשהו שונה או מוזר. הצבנו עץ קישטנו והדלקנו חנוכייה. נורמלי לגמרי. ואז התבגרתי והבנתי שזה לא משהו שקורה בכל בית. יש כאלה שהתלהבו מזה ויש כאלה ששנאו את זה. היתה תקופה קצרה ביסודי שהכחשתי בפני הכיתה שאני חוגגת אותו כי זאת הייתה "בושה", הם לא הבינו ,אני לא הבנתי ואז זה עבר ובמקום להיות מקור לבושה זה הפך לגאווה.

הבנתי את מהות החג ולמה אני חוגגת אותו. זאת השנה החדשה, זאת מסורת שלי ושל המשפחה שלי לדורותיה ומבין החגים היחידים שיכלו לחגוג בתור ילדים בברית המועצות לשעבר. זה חג שאין לו שום אג'נדה דתית, אין שום קשר לכריסמס או לסילבסטר והמטרה היחידה שלו היא לשמוח בבוא השנה החדשה ולשמח את המשפחה והחברים עם המון אוכל, מתנות, ושתיה שבגיל מסויים גם נכנסת לעניין, בין אם זה בהפתעה בשוקולד שהדודות הביאו במתנה או בכוסית שמפניה. כל אחד מקבל את השנה החדשה בדרך אחרת ועם הגיל זה משתנה, אבל הכי חשוב זה לשמוח ולקבל את השנה החדשה"


מכור היתוך לקערת סלט

לא קל להיות שונה  בחברה הישראלית, להרגיש קצת אחרת, לחגוג קצת אחרת, אולם בשנים האחרונות נדמה שהחברה הישראלית בשלה להכיל את החגים השונים של עדות שונות, ולקבל בשמחה את הטעמים החדשים שהם מביאים עמם.

לאט לאט אנחנו מתבגרים מתקופת כור ההיתוך, ממצוות ההאחדה שמאפיינת קבוצות בראשית דרכן, שעדיין אינן בטוחות בעצמן וזקוקות למכנה משותף מאוד גדול, ולכן מוחקות את ההבדלים והשונות. את מודל כור ההיתוך מחליף מודל קערת הסלט - בו כל קבוצה תרבותית שומרת את מאפייניה הייחודיים ומתגאה בהם ויחד אנו מברכים על הרב תרבותיות. כך התקבלה המימונה, הסיג'ד והנה גם הנובי גוד הרוסי מצטרף לשורת החגים העדתיים המקבלים מקום של כבוד בלוח השנה ובתרבות הישראלית שמקיפה את כולנו רוטב מאחד.

אז האם עלינו לחגוג אותו אם איננו שייכים ליוצאי ברית המועצות? זאת כמובן בחירה אישית של כל אחד מאיתנו, רבים מאיתנו שאינם מורגלים בחג בוודאי לא יעשו זאת. אולם הכרות עם החג, וקבלה של מי שחוגג אותו תאפשר לנו לשמוח בשורשים של כל חברי הקהילה הישראלית, לברך אותם בחגם ולחגוג ביחד את השונות הצבעונית והיפה של כל אחד.

אז סנובים גודים- שנה אזרחית טובה !