כתבות

מעגלי נשים

קרן בכבוד מלווה נשים בדואיות בצמתים של קונפליקטים בחייהן
שרונה יקותיאל - מנהלת קרן בכבוד - המרכז הרפורמי לאחריות חברתית-קהילתית

זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלוֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה (ירמיה ב)



באחד ממפגשי מעגל הנשים הבדואיות שנערכים ע"י 'קרן בכבוד' פגשתי את ר', שסיפורה מגלם את חווית חייהן של נשים רבות במגזר, בשבטים מסוימים: ר' התחתנה צעירה מאוד ועברה לגור בארץ ולצד האימהות לילדים בהפרשים קטנים, חוותה בידוד גדול בשל הנתק ממשפחתה שחיה בכפרי הבדואים שמעבר לגבול עם ירדן ואף התמודדה עם אישה נוספת שנשא בעלה וצירף למשפחתם. ללא זכויות חוקיות בארץ, ללא משפחה וללא תמיכה, ר' הרגישה שהיא חסרה את מערך התמיכה הבסיסי ביותר – משפחה שתוכל להישען עליה.

עבור רבים מאתנו, המילה "משפחה" היא מושג מורכב שמערב מנעד רחב של רגשות – דאגה, חיבה, אהבה, תלות, תסכול... רגשות שעבור חלקנו מורכבים לעתים. מורכבות זו גדלה עוד יותר עבור נשים מן הקהילה הבדואית: מאחר ומרבית הנשים הללו תלויות בבן הזוג שלהן לפרנסתן והתפקיד הדומיננטי ביותר בחייהן הוא אימהותן, האינטנסיביות של האיזון המשפחתי עבורן היא גדולה עוד יותר. על אף העלייה הדרמטית במספר הנשים הלומדות במוסדות אקדמיים בנגב – באוניברסיטה ובמכללות – נשים רבות עדיין מתמודדות עם  חסמים רבים הקשורים במסורת הדתית-תרבותית בתוכה הן חיות, העדר השכלה גבוהה, עצמאות מוגבלת, תפיסות שמרניות של זוגיות ובשבטים מסוימים, התמודדות עם ריבוי נשים.

'קרן בכבוד' – המרכז הרפורמי למעורבות חברתית-קהילתית פועלת במסגרת תכנית "מעגלי נשים" עם מספר אוכלוסיות ייחודיות, ובהן נשים מקרב העדה האתיופית, נשים המתמודדות עם אלימות בחייהן וכן קבוצה של נשים מהמגזר הבדואי ביישוב שגב שלום הסמוך לבאר שבע. במעגלי הנשים השונים אנו שואפים לממש חזון של חיזוק מיומנויות וכישורי חיים על מנת לעודד צמיחה אישית בחייהן של המשתתפות, לצד שמירה על רב תרבותיות וצמצום פערים בחברה הישראלית לגווניה.         



מעגל הנשים בשגב שלום

בשגב שלום נבנתה תכנית הכוללת מענה ייחודי ומותאם עבור המשתתפות, הכולל שילוב של צרכיהן כנשים וכאימהות – החל בתכנים הנוגעים לכישורי הורות ועד לסוגיות של התפתחות אישית, אלימות במשפחה, מיצוי זכויות והשתלבות במעגל העבודה. גיבוש הקבוצה היה כרוך במאמצים רבים, נוסף לאלו הלוגיסטיים, מאחר  והוא דרש רגישות תרבותית גדולה – רוב הנשים שומרות מסורת ויציאה מן הבית כשהיא למטרת מפגש חברתי עם נשים אחרות, אינה מובנת מאליה. למרות האתגר הצלחנו לבסוף לפתוח מעגל עבור כ-20 נשים אשר מגיעות באופן קבוע מידי שבוע למפגשים ופוגשות נשות מקצוע רלוונטיות מתחומי הטיפול והרווחה, מרצים ומדריכות וכמובן זו את זו. עבורי כמנחת קבוצות, מרגש מאוד לראות כי המפגשים הללו הם בעלי משמעות עמוקה יותר מהנגשת מידע – הם מאפשרים מפגש אנושי קרוב ומחמם לב של אחווה נשית אמתית:

השיח של קבוצת הנשים מאפשר להן מרחב בטוח לשיתוף חוויות וקבלת מידע, תמיכה ואמפטיה. התהליכים שעוברות הנשים בקבוצה מרגשים מאוד ומספקים להן תובנות משמעותיות לגבי תפקודן במשפחה הגרעינית והמורחבת, בניית קשר עם הילדים וכן חיבור לשכנותיהן, שמצמיח סיוע, תמיכה וערבות הדדית כמו גם חלוקת נטל רגשי של מצוקות ותחושות בהן הן נתקלות. דוגמא מרגשת לכך הוא סיפורה של ר', שמצבה הנפשי הידרדר והיא הפסיקה להגיע למפגשים הקבוצתיים ולטפח את הקשרים המעטים שהיו לה. מנחת הקבוצה (המתגוררת אף היא בישוב) הצליחה לשכנע אותה להגיע למפגש ולשתף את חברותיה במצוקה שהיא חווה, ובעקבות זאת נרתמו חברות המעגל לסייע לה ולחזק את רוחה, ובהמשך היא אף התחילה לעבוד באחד מגני הילדים ביישוב. ההשתתפות במעגל הנשים אפשרה לה ליצור לעצמה רשת תמיכה מעשית ורגשית, חיזקה את אמונתה בעצמה ובכוחות שלה ואת היכולת שלה להתמודד עם מצבי חיים מורכבים. שאר חברות הקבוצה למדו גם הן שביכולתן לשתף, להיעזר ולקבל תמיכה חשובה בחייהן – ובכך יצרו לעצמן מעגל נוסף של קשרים וסיוע הדדי, תמיכה ואמון – משפחה לכל דבר.

•    תודה לשותפות לפרויקט זה, המרכז לגיל הרך בלקייה בהנהלתה של עו"ס אחלאם אבו רמשה, צוות האחיות בטיפת החלב המקומית ועמותת אלבאכור לקידום ילדים בגיל הרך בחברה הערבית בנגב בהנהלתה של עו"ס שלומית סומך להמן, ממשירות לפעול באינטנסיביות על מנת לגייס ולאגם משאבים לסדנת המשך לקבוצה זו.