חגים ומועדים

מה אנו חוגגים?

פורים הוא חג לזכר מאורע היסטורי, גם אם אין אנו יודעים מתי התקיים ומה באמת התרחש. בימי מלכות אחשורוש, כאשר המן האגגי מזרע עמלק שאף להשמיד השמדה כוללת את העם היהודי. עלילת הסיפור מובילה לכיוון הצלת היהודים בזכות הנס ובזכות תושייתם של מרדכי ואסתר.

כאמור, הסימוכין ההיסטוריים למסופר במגילת אסתר, קלושים ביותר. מעבר לחוסר הסבירות שבנישואי מלך פרס לאשה יהודיה, שכן לפי עדויות היסטוריות, חייב היה לשאת לאשה אחת מבנות שבע המשפחות המיוחסות בממלכה; הרי שרבים מאוד האלמנטיים המיתיים בסיפור: מרדכי ואסתר, שמות שאינם יהודיים, ושאובים משמם של שני האלים הבבליים מרודך ואישתר. זאת ועוד, על מרדכי מסופר שהוא "בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני" - כלומר מצאצאי משפחת קיש, אבי שאול המלך; המן הוא "אגגי" - כלומר יוצא חלציו של אגג מלך עמלק אותו הכה שאול במערכה. במגילה השניים נפגשים אחרי מאות שנים בחצרו של מלך פרס, ומחדשים את מלחמת עמלק בישראל.

סוברים כי חג הפורים התקבל בתחילה אצל יהודי פרס ומקורו בסביבה האלילית. יהודים חגגו שם חג שהיה נהוג אצל שכניהם עובדי האלילים, בכל שנה, באמצע החודש האחרון לחורף. לחג זה היה אופי של חג ראשית האביב, יום הילולה ושכרות, משחקים וליצנות.

הסיפור במגילת אסתר היה ליהודים בכל הזמנים סמל ומשל לגורלם בין העמים. חג של התרת הרצועה, ומצווה בו להשתכר "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".

מגילת אסתר

קריאת המגילה היא המצווה העיקרית הקשורה בפורים, "והכל חייבים בקריאתה - אנשים ונשים וגרים ועבדים משוחררים, ומחנכין את הקטנים לקרותה. ואפילו כוהנים בעבודתן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה. וכן מבטלין תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה, קל וחומר לשאר מצוות של תורה שכולן נדחין מפני מקרא מגילה" (רמב"ם זמנים, הלכות מגילה).

מנהגי פורים

פרט למצוות קריאת המגילה נועדו ימי החג להיות יום שמחה ומשתה, על כן מצווה לקיים סעודת פורים, לאכול בשר ולשתות יין.

מצוות חשובות נוספות הן משלוח מנות איש לרעהו ומתן מתנות לאביונים, על מנת לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים.

חוברת מסכת פורים

להזמנת החוברת נא ללחוץ כאן

לראש הדף