English  |   |   | 

חגים ומועדים

שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ: מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ, בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת; וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת, לה' אֱלֹהֶיךָ--מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ, אֲשֶׁר תִּתֵּן: כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ, ה' אֱלֹהֶיךָ; וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ--בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ, שָׁם; וְזָכַרְתָּ, כִּי-עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ, אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה. (דברים ט"ז, ט'-יב')

מה אנו חוגגים?

ארבעה שמות לחג:

• חג השבועות
• חג הקציר
• חג הביכורים
• חג מתן תורה

חג השבועות הוא השני לשלושת הרגלים, שני לפסח בסדר החגים והזמנים. לאחר הפסח - חג האביב, בא חג השבועות - חג הביכורים. זהו חג חקלאי באופיו ומועדו ציון תקופת קציר החיטה.

חג השבועות הוא מעין סיום לפסח, מן התורה אנחנו למדים כי למחרת קרבן הפסח יש להתחיל לספור שבע שבתות (שבע פעמים שבע) ויום החמישים הוא מועד חג השבועות.

עם חורבן בית המקדש השני נעלמו המשמעויות החקלאיות של החג ונוצרה במקומן המשמעות של החג כחג מתן תורה.

הבאת הביכורים לבית המקדש

בתקופת בית המקדש, היה חג השבועות מועד ובו הביאו ביכורי החיטה לבית המקדש, שנאמר "ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוהיך" (שמות כ"ג, י"ט). הבאת הביכורים הזו פתחה את עונת הביכורים ומכאן ועד חנוכה הובאו למקדש ביכורי שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמרים. עם הביכורים היו מביאים גם עולה ושלמים, ומוסרים לכוהן. הכוהן היה מניף את טנא ומניחו לפני המזבח, והמביא היה קורא "ארמי אובד אבי.." - קטע מתוך דברים כ"ו, ה שעניינו תקציר ההיסטוריה של עם ישראל עד להתנחלות ולאחר מכן ההכרזה: הנה הבאתי את הביכורים.

מנהגי חג השבועות

ירק

בגלות הצטמצם חג השבועות בעיקר ל"חג מתן תורה". ואולם, גם בגולה ניסו לשמור את הקשר עם הטבע. יש הנוהגים קשט בחג את בית הכנסת והבתים בירק, זכר לצורתו של הר סיני שהיה פורח כולו במתן תורה או לחלופין כסמל לעונות הביכורים בעת העתיקה. נוהג זה נפוץ בעיקר בקרב החסידים, ולא בקרב המתנגדים או עדות המזרח, וכנראה שהוא מהווה חיקוי נוצרים.

קריאה בציבור של מגילת רות

השבועות הוא חג הקציר ומגילת רות מתרחשת בתקופת הקציר. קריאת המגילה מעלה בפני השומעים את ניחוח הארץ והמושגים הקשורים אליה - השדה, הגורן, התבואה, קציר השיבלים, האלומות, לקט פאה ושכחה. יש הקושרים את קריאת המגילה לכך, שלפי המסורת, דוד המלך (שרות הינה סבתו), נולד ונפטר בחג השבועות.

אכילת מאכלי חלב

למנהג של אכילת מאכלי חלב בחג השבועות מדרשים שונים והסברים שונים. אין מנהג זה עתיק יומין שכן ב'שולחן ערוך' אנו קוראים כי אכילת מאכלי חלב מאפיינת דווקא את חנוכה. אין אנו יודעים בבירור מאין נובע מנהג זה.

תיקון ליל שבועות

תורת הקבלה הנהיגה את המסורת להשאר להיות ערים כל ליל שבועות ולקרוא ב"תיקון", על יסוד המסופר במדרש כי בני ישראל נרדמו ערב קבלת תורה וישנו כל אותו הלילה. "יצא משה למחנה ישראל והיה מעורר אותם משנתם ואמר להם: עמדו משנתכם, כבר בא החתן ומבקש את הכלה להכניסה לחופה". מכאן נובע המנהג שלא לישון באותו הלילה ולעסוק בתלמוד תורה.

בכל הקהילות ומוסדות התנועה ליהדות מתקדמת, מתקיימים תיקונים בליל שבועות. אין התיקון בימינו קריאה טכנית של ספרות התורה, חז"ל וזוהר, אלא ערב של לימוד טקסטים ושמיעת הרצאות בנושאים שונים על עולם היהדות.