English  |   |   | 

חגים ומועדים

סוכות הוא השלישי במניין הרגלים. החג מתחיל בט"ו בתשרי ונמשך שבעה ימים. כפי שנאמר "בחמישה עשר יום לחודש השביעי הזה, חג הסוכות שבעת ימים לה', ביום הראשון מקרא-קודש, כל מלאכת עבודה לא תעשו. שבעה ימים תקריבו אשה לה', ביום השמיני מקרא-קודש יהיה לכם, והקרבתם אשה לה', עצרת היא, כל מלאכת עבודה לא תעשו" (ויקרא כ"ג). שבעת הימים הראשונים נקראים בתורה "חג הסוכות" כי בימים אלה מצווים לשבת בסוכה.

"פרי עץ הדר אלו לישראל. מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח.
כך ישראל. יש בהם בני אדם ויש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים.
כפות תמרים, אלו ישראל, מה תמרה הזו יש בו טעם ואין בו ריח,
כך הם ישראל, יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים.
וענף עץ עבות אלו ישראל, מה הדס זה יש בו ריח ואין בו טעם
כך ישראל, ישי בהם מעשים טובים ואין בהם תורה.
וערבי נחל או ישראל, מה ערבה זו אין בה לא טעם ולא ריח,
כך הם ישראל, יש בהם בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים.
ומה הקב"ה עולשה להם? לאבדן אי-אפשר,
אלא אמר הקב"ה יוקשר כולם לאגודה אחת והם מכפרים אלו על אלו"

(ויקרא רבה ל' י')

שמות החג

חג הסוכות - הסוכה מהווה זכר ליציאת מצרים. שנאמר "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים".

חג האסיף – סוף התקופה החקלאית, אסיף תבואות הקיץ. בבית המקדש הראשון היה חג האסיף הראשון משלושת הרגלים שנחוג בירושלים. עם ישראל היה עם של עובדי אדמה. הציווי לעלות לרגל לבית המקדש שלוש פעמים בשנה היה קשה, במיוחד בעונות הבוערות של פסח ושבועות החלים בזמן הקציר והדיש. לעומת זאת, נח היה לעלות לבית המקדש בעונת הסתיו, בחג האסיף, כאשר כל התבואה נאספה.

זמן שמחתנו - התורה מצווה לשמוח בחג הסוכות

מנהגי החג

ישיבה בסוכה - הסוכה נבנית זכר ליציאת מצרים, בחג הסוכות נהוג לאכול בסוכה, והמהדרים אף לנים בה. הקמת הסוכה מתחילה מיד במוצאי יום הכיפורים כדי לעבור במהירות ממצווה למצווה.

ארבעת המינים - אחת המצוות החשובות של החג, לברך על ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה. לאחר שבעת ימי החג מגיע יום "שמיני עצרת". יום זה הוא חג בפני עצמו.

בישראל נקרא יום זה גם "שמחת תורה". משום שביום זה מסיימים את מחזור הקריאה בחמשת חומשי התורה, בפרשת 'זאת הברכה' שבסוף ספר דברים, ומתחילים את הקריאה מבראשית. כך מסתיים ומתחיל המעגל של הקריאה בתורה.

בשמחת תורה עורכים בבית הכנסת שבע הקפות בהן נושאים את ספרי התורה, וכל הקהל משתתף בריקוד ובשירה. את ההקפות עורכים גם בערב החג וגם בבוקר, ויש המקיימים "הקפות שניות" גם במוצאי החג.

בשמיני עצרת נאמרת גם תפילת הגשם. תפילה זו נאמרת לפני תפילת מוסף. בתקופה כשבית המקדש היה קיים, נהגו לשאוב מים ממעיין השילוח ולנכסם (לשפוך אותם) על המזבח, ויום זה היה יום שמחה והילולה.

חסר שיר

תפילת הגשם