חגים ומועדים

"ארבעה ראשי שנים הם:
אחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים
באחד באלול ראש השנה למעשר ולבהמה...
באחד בתשרי ראש השנה לשנים לשמיטין וליובלות' לנטיעה ולירקות
באחד בשבט, ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי, בית הלל אומרים בחמישה עשר בו"

(משנה, מסכת ראש השנה, פרק א')

ראש השנה לאילנות

הקביעה של תאריך השנה החדשה לאילנות, נעשתה מתוך התבוננות בטבע, שכן כל זמן שבני ישראל ישבו על אדמתם, ראו שבחודש שבט כבר עברו רוב גשמי החורף, ומתחיל הלבלוב באילנות.

מה היה מקומו של ט"ו בשבט בימי המקדש? לשם מה נדרשו לראש השנה לאילנות? לפי ההלכה, אין תורמים ומביאים למקדש מעשרות מפירות שנה אחת על פירות שנה אחרת. יש לתרום ולעשר מפירות השנה לשנה זו. לפיכך היה צורך לקבוע מתי מתחילה השנה החדשה ומסתיימת השנה הקודמת. כוונת המשנה היתה לקבוע תאריך לשנה החקלאית של פירות האילן, ולא לקביעת חג.

האמונה העממית בימי הביניים ראתה בחמישה עשר בשבט לא רק תאריך חקלאי-הלכתי לעניין המעשרות, אלא גם יום-הדין לאילנות, ועל כן היו מתפללים תפילות מיוחדות לה' שישלח בשנה הזאת ברכה בפירות האילן.

עם כיבוש הארץ על ידי הצלבנים בסוף המאה הי"א, נעלמו כמעט לחלוטין השרידים האחרונים של הישוב היהודי החקלאי בארץ ישראל, וכך נשכח המנהג העממי הארץ-ישראלי של חגיגת ט"ו בשבט.

מנהגי החג

למנהגים עממיים יש קיום משלהם, ואף על פי שהחג נשכח, נשאר זכר לראש השנה לאילן במנהגי יהדות אשכנז - שאין מקיימים תענית ביום זה, משום שהוא יום טוב. כמו כן נשאר המנהג לאכול מפרי האילן. כל לה נשמרו רק בקרב יהדות אשכנז, ולא היה להם זכר אצל יהדות ספרד.

בסוף המאה הט"ז, חלה תפנית. מחבר הספר הקבלי "חמדת ימים" חידש את מנהג ט"ו בשבט משום שראה קשר בין עצי הארץ לרוח ארץ ישראל ולצורך לעורר כיסופי גאולה ובכך לקרב את הגאולה. כך הותקן "תיקון" מיוחד ליום זה, הבנוי מסעודה חגיגית של אכילת מינים רבים של פירות מפירותיה של ארץ ישראל, מאמירת ברכות ותפילות על הפירות. ומלימודי פסוקים מן התנ"ך, המשנה, התלמוד והזוהר, שיש בהם מענייני העץ ופרי העץ ומענייני הגאולה.

במרכז החג שהיה נחוג בקרב יהודי ארצות המזרח עומד סדר התיקון והלימוד שקבע בעל "חמדת ימים" כפי שנדפס מאוחר יותר גם בספר "פרי עץ הדר". בכל ארץ וארץ הוסיפו מנהגים מיוחדים ופיוטים שונים כרוח המקום. סדר סעודת ט"ו בשבט היה לסעודה חגיגית גדולה, שאליה מזמינים קרובים ושכנים, נכבדים ותלמידי חכמים , ומרבים באור, בקישוט שולחן בשירים ובפיוטים.

חג האילנות הוא חג הנטיעות

מאז חידוש הישוב היהודי בארץ ישראל הפך טקס הנטיעות לאחד המאפיינים המרכזיים של ט"ו בשבט בימינו. ביום זה יוצאים תלמידי הגנים, בתי הספר, חיילי צה"ל, ואזרחים לנטוע עצים על מנת לחדש את החורש בארץ ישראל, וליפות את נוף ארצנו.

הגדת ט"ו בשבט

בשנת 1974 חידשה התנועה ליהדות מתקדמת חידשה את "סדר ט"ו בשבט". רבני התנועה עורכים סדרים כאלו במוסדות חינוך ובמרכזים קהילתיים כמובן בקהילות התנועה השונות.


על מנת לקבל את חוברת הסדר בדואר כיתבו לנו

לראש הדף