יום הכיפורים חל בי' בתשרי, זהו יום צום המוקדש לסליחה ומחילה. ביום הכיפורים מסתיימים "עשרת ימי תשובה" - ימים מראש השנה ועד ליום הכיפורים בהם עושה כל אדם דין וחשבון עם עצמו, עם חברתו ועם אלוהיו. בתקופה זו בודק האדם את מעשיו, נזכר בעברות שעשה ומתחייב בליבו לתקן את דרכיו. את חשבון הנפש האישי מתחילים בחודש אלול – חודש הסליחות.
לפי המסורת בראש השנה נכתב גזר דיננו, ביום הכיפורים, נחתם גזר הדין.
בתקופת בית המקדש היה יום הכיפורים היום היחיד בשנה שבו נכנס הכהן הגדול אל קודש הקודשים.
צום, פיוס, וידוי, חרטה ותשובה.
יום הכיפורים הוא יום תשובה לפני הקדוש ברוך הוא. לפני כניסתו של היום על האדם לתקן את שנדרש תיקון ביחסים שבין האדם לחברו. סליחה ומחילה הן הפעולות המרכזיות של תקופה זו. אך קודם לכן עליו לתקן את כל מה שנופל בין אדם לחברו, ולבקש סליחה ומחילה.
יום הכיפורים הוא יום צום, המתחיל ברדת החמה ועד השקיעה למחרת. לקראת הצום הממושך נהוג לאכול סעודה מפסקת. גם אכילתה של סעודה זו הינה חלק מתוך מצוות היום.
מנהג הוא ללבוש לבוש לבן, המסמל את הניקיון הפנימי והחיצוני אליו אנו שואפים ביום זה. הלבן הינו גם צבע תכריכי המת. יש בדימוי זה אמירה של קבלת דין ה'. אנוספים לאכילה ושתיה ביום זה הם הימנעות מנעילת נעלי עור, הימנעות מרחצה ובשמים וכן קיום יחסי מין.
כל נדרי - תפילה הנאמרת בפתיחת התפילה בערב יום הכיפורים. בתחילת התפילה מתבצעת מסירת הודעה על התרת נדרים, שבועות, איסורים וחרמות.
כל נדרי ואסרי ושבועי וארמי וקונמי וקינוסי וכנויי דאנדרנא ודאשתבענא, ודאחרימנא ודאסרנא על נפשתנא, מיום כפורים זה עד יום כפורים הבא עלינו לטוה בכלהון אחרטנא בהון, כלהון יהון שרן, שביקין, שביתין, בטלין ומבטלין, לא שרירין ולא קימין. נדרנא לא נדרי ואדרנא לא אסרי ושבועתנא לא שבועות. ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה. סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאת לעם הזה ממצרים ועד הנה. ושם נאמר: ויאמר ה' סלחתי כדבריך.
תרגום תמציתי לעברית: כל הנדרים והשבועות שנדרנו ונשבענו מיום כיפורים שעבר ועד יום כפורים זה (ומשום שכחה לא קיימנו) כולם מבוטלים ויסולח לנו על שגגה באי עשיה.
מוסף ליום הכיפורים – מקומו בתפילת המוסף השונה ממוסף שבתות וחגים בתוספת המיוחדת של "סדר עבודה" המתאר את סדר עבודתו של הכהן הגדול בבית המקדש ביום הכיפורים. כמו כן, יש במוסף, בחלק הסליחות תפילת "אלה אזכרה" – שעקרן אזכור הוצאתם להורג של עשרת הרוגי המלכות שנידונו למוות בזמן גזירות הדת בתקופת אדריאנוס קיסר (לאחר מרד בר כוכבא).
תפילת מנחה – נקראת בה הפטרה מיוחדת: הפטר ספר יונה, שעיקרו סיפור על חזרה מלאה בתשובה.
תפילת נעילה - נאמרת בסופו של יום הכיפורים, בשעה שעומדים ע"פ המסורת להינעל שערי השמים. מסגרת תפילה זו משמשת שוב לבקשת רחמים וסליחה. התקיעה בשופר מכריזה על סיום הצום.
בתנועה ליהדות מתקדמת אנו משתמשים במחזור "כוונת הלב" שהינו מחזור מיוחד לתנועתנו.
בדברי ההקדמה למחזור אנו קוראים על יחודה של התקופה: "כיצד היא הכוונה? שיפנה את לבו מכל המחשבות ויראה עצמו כאילו הוא עומד לפני השכינה" (רמב"ם, משנה תורה, הלכות תפילה פ"ד ט"ו).נכון להתפלל כל הימים בכוונת הלב, שכן: "כל תפילה שאינה בכוונה אינה תפילה" (שם, ט"ו). על אחת כמה וכמה דרושה הכוונה בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים. על כן, כיוונו את לבנו במשך למעלה מארבע שנות פעולתה של ועדת המחזור של התנועה ליהדות מתקדמת בישראל, להביא בפני ציבור המתפללים בימים הנוראים בקהילות התנועה את מחזור התפילות הזה. אשרינו שזכינו, בעזרת הפותח לבנו בתורתו, לברך על המוגמר.
המשכנו ללכת בדרך שהתוו עורכי הסידור "עבודה שבלב", והעקרונות שהנחו את עבודתם היו נר גם לרגלינו. ביסוד המחזור עומדים אותם כללים כמו בסידור "העבודה שבלב", שהם: השמירה על כנות הביטוי בנוסח התפילה, קיצור התפילה, המנעות מחזרות מיותרות, והתמודדות עם מציאות החיים. מצד שני, מצאנו לנכון להדגיש עיקרים נוספים, ולתת ביטוי לרוח חדשה ולתפיסות שקנו להן מושב בתוכנו מאז נשלמה עבודת הסידור.
עיקרון ראשון, אף על פי שאיננו חידוש הרי הוא יסוד מוסד במחזור ובא לידי ביטוי בשם שבחרנו לו והוא "כוונת הלב". רבה אמונתנו שאין אדם יכול לעמוד בתפילה בימים הנוראים בלי להתכוון. ל"יציאה ידי חובה" אין מקום כל ימות השנה, לא כל שכן בימים הנוראים. על כן בנוסחי התפילות השונים, הן המסורתיים והן החדשים, בחרנו באלה העשויים לגעת ללבו של המתפלל בן זמננו ואשר יש בכוחם לבטא את אמונתו ואת השקפותיו.
כמו בסידור כן במחזור, ביטאנו את עמדתנו שאין אנו מתפללים על חידוש עבודת הקרבנות. על יסוד הזיכרון ההיסטורי של פולחן העבר, בונים אנו נדבכי ערכים ומוסר של הווה ושל עתיד. במחזור ותפילות זה רב מבחר היצירות מן הספרות וההגות היהודית לדורותיה. לא הסתפקנו בפיוטים המוכרים ממחזורי התפילה המסורתיים, קיבצנו ושילבנו במחזור דברים מרבדי היצירה היהודית בת אלפי השנים אשר יש להם טעם ומשמעות גם ליהודי בן זמננו. אנו מאמינים כי יש בכוחן של היצירות החדשות אשר מתלוות אל הנוסחים המסורתיים, לקרב את מסכת המסרים והרעיונות של ראש השנה ויום הכיפורים לליבו של המתפלל או המעיין בן דורנו. לכן, נמצאות במחזור זה תפילות ממגילות מדבר יהודה, יצירות משירת ישראל בימי הביניים ובעת החדשה, כמו קטעי תפילה והגות מן המקרא דרך המדרש ועד להוגים בני זמננו.
כל אלה נארגו אל בין נוסחי התפילה המסורתיים כדי ללוות את קדושת הימים האלה בדברים המרוממים את הנפש ומפיחים רוח חדשה ביצירת הדורות הקודמים.
אחד הפנים שנתחדשו במחזור "כוונת הלב" הוא פן השוויון בין נשים לגברים אשר מתבטא בקהילותינו בצורות שונות. במחוור זה ביטויים אחדים לשאיפתנו לשוויונות. האחד הוא התוספת "אלוהינו ואלוהי אבותינו ואמותינו, אלוהי אברהם יצחק ויעקב, אלוהי שרה רבקה רחל ולאה" וכו', אשר נוספה לברכת "אבות" שבתפילת עמידה ואשר באה לבטא את אמונתנו העקרונית שאין הבדל בין האבות לאמהות בימים ההם כשם שאין הבדל בין גברים לנשים בזמן הזה. ברוח זו אף נתחברה התפילה הפותחת ב"שכינה מקור חיינו" לצד התפילה המסורתית "אבינו מלכנו".
הרב יהורם מזור (עורך), יו"ר עמית של הועדה הליטורגית הרב מרדכי רותם, יו"ר עמית של הועדה הליטורגית