טקס החתונה על פי עקרונות היהדות המתקדמת, הנו טקס מסורתי, שקיימים בו כל המרכיבים הדרושים על מנת שהחתונה תהיה הלכתית על כל מנהגיה. החופה מתחתיה נערך טקס הנישואין, היא סמל לבית שבני הזוג מתחילים להקים. הטקס עצמו כולל את ברכות האירוסין, החלפת הטבעות, הקראת הכתובה, ברכות הנישואין (שבע ברכות) ושבירת הכוס. היהדות המתקדמת מייחסת חשיבות רבה להבנתם של בני הזוג את מהות המרכיבים ההלכתיים והמסורתיים שבטקס.
והשונה?
שני עקרונות מרכזיים מייחדים את טקס החופה המתקדם ומבדילים אותו מהטקס האורתודוכסי:
לכל זוג יהודים, המבקשים להינשא ברוח יהודית מתקדמת. נישואים שכאלה מתאים לכל אותם זוגות המבקשים להכליל בטקס נישואיהם מרכיבים ליברליים, שוויוניים ויצירתיים, שיהפכו אותו לרגע משמעותי בחייהם. במקרים מיוחדים מיועד טקס הנישואין המתקדם גם לאותם זוגות שלהם אין הממסד מוצא תשובה כגון נישואיי כהן וגרושה, פסולי חיתון וכדומה. רבני התנועה אינם עורכים טקסים לבני זוג שאינם יהודים על פי ההלכה.
מרכיבי חבילת הנישואים:
אם ברצונכם לערוך טקס נישואין של היהדות המתקדמת אנא פנו אל קהילת 'בית דניאל' בטלפון: 03-5442740 שלוחה 5.
מדינת ישראל הסמיכה את הממסד הרבני האורתודוכסי כסמכות הבלעדית לענייני נישואים וגירושים של יהודים הנערכים בישראל. הרבנות אינה מכירה ברבנים שאינם אורתודוכסיים כרושמי נישואים. ואולם, לפי אמנות בינלאומיות, מכירה המדינה בטקסי נישואים הנערכים כדין במדינות שונות, ורושמת את בני הזוג במרשם האוכלוסין כנשואים.
תקפות הנישואים בפני רשויות המדינה במישור זה נכלל מעמדם של בני הזוג בפני רשויות השלטון וגופים פרטיים. על פי המדיניות הנהוגה כיום, טקס הנישואים האזרחי הנערך בחו"/ל מקנה לבני הזוג את הזכות להירשם כנשואים במרשם האוכלוסין (קרי בתעודת הזהות). על כן יחשבו כנשואים בפני רשויות השלטון וגופים פרטיים, ובכללם: הביטוח הלאומי, משרד השיכון, רשויות המס, קופות החולים, חברות ביטוח וכד'/. מעמד זה מקנה את הזכויות החובות הנהוגות כלפי זוגות נשואים במוסדות אלה.
תקפות הנישואים לצרכי גירושין וגט ענייני הגירושין של בני זוג יהודיים מסורים באופן בלעדי, מכוח חוק, לבתי הדין הרבניים. לפיכך, במידה ובני הזוג יבקשו לפרק את קשר הנישואים יהיה עליהם לפנות, בכל מקרה לבית הדין הרבני לצורך הסדרת הגט. גם אם בית הדין הרבני או בית המשפט לא יעניקו תוקף מלא לנישואים אזרחיים, קיימת אפשרות שבית הדין הרבני ידרוש גט לחומרא. בנקודה זו כנראה שקיים יתרון לזוגות הנישאים שלא באמצעות הממסד הרבני. התרת קשר נישואים מסוג זה, עשויה להעשות באמצעות הליך מזורז, שאינו דורש הוכחת עילה או הסכמה למתן גט. בדרך זו נמנעת בעיית העיכובים בהסדרת הגירושין.
נכונותו של בית הדין הרבני להכריז על הנישואים כבטלים מעיקרם תמנע את צמיחתה של בעיית עגינות במקרה של היפרדות בני הזוג ללא גט. ואולם, כאמור, קיימת אפשרות סבירה שבית הדין יכיר בנישואים וידרוש גט רגיל. קיומו של הסכם ממון בין בני הזוג יוכל לצמצם את המגע עם בית הדין הרבני לעניין הסדרת הגט בלבד, ולהבטיח את קיום ההתדיינות בדבר הרכוש וענייני המזונות בבית המשפט האזרחי. במסגרת ההסכם יכולים בני הזוג להתנות בינם, כי כל דיון ממוני יערך בבית המשפט האזרחי. בהעדר הסכם תקבע ערכאת הדיון לפי מקום הגשת בקשת ההתדיינות הראשונה. למצב זה יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת על זכויות הצדדים.
שאלת תקפות הנישואים עלולה להתעורר במקרים של פניה לערכאות לצורך גירושין ואו מימוש זכויות, הנובעות מקשר נישואים כגון: מזונות או חלוקת רכוש. במצב המשפטי הקיים, הסמכות לעסוק במרבית נושאי המעמד האישי מסורה במקביל למערכת בתי הדין הרבניים ומערכת בתי המשפט האזרחיים. הערכאה בה יידון העניין תהיה הערכאה אליה תוגש התביעהבקשה לדיון בידי אחד מבני הזוג. עניין הגט עצמו יידון בבית הדין הרבני. לאור כפל הסמכויות בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט האזרחיים, יש לבחון את יחסה של כל אחת ממערכות אלה כלפי טקס הנישואים המתקדם.
במצב הקיים כיום קיימת אפשרות כי בתי הדין הרבניים לא יכירו בתוקף טקס החופה והקידושין שנערך על ידי הרב המתקדם, וכן לא יכירו בתוקף טקס הנישואין האזרחי שנערך בחו"/ל. משמעות מצב זה היא, שגם אם בית הדין הרבני ידרוש מבני הזוג גט לצורך התרת הקשר, יתכן והוא לא יכיר בקשר זה כמקנה זכויות וחובות במערכת היחסים בין בני הזוג. חשוב לציין כי דווקא חוסר הכרה של בתי הדין הרבניים עשוי להצמיח יתרון ניכר לנישאים שלא באמצעות הממסד הרבני. בית הדין, סביר להניח, יחייב את בני הזוג להתגרש, ובמידה ושאר ענייני המעמד האישי מסורים לבית המשפט לענייני משפחה, יצטמצם המגע עם המערכת הרבנית למינימום ההכרחי.
בית המשפט קבע מספר פעמים כי אין תוקף מחייב לטקס נישואים פרטי, כאשר בני הזוג הנישאים לא היו מנועים מלהתחתן באמצעות הרבנות. מכאן נראה שבית המשפט לא יכיר בתוקפו של טקס הנישואים המתקדם לבדו. פסיקת בתי המשפט מלמדת כי הם נוטים לראות בטקס הנישואים האזרחי בחו"/ל כמצמיח מערכת זכויות וחובות בין בני הזוג, ולהעניק לו משקל, בדומה לרשויות המדינה. על מנת להסדיר את מערכת הזכויות והחובות של בני הזוג בצורה הבהירה ביותר, מומלץ בכל מקרה לערוך הסכם ממון בין בני הזוג בטרם יינשאו.
קיומו של הסכם בין בני זוג, המסדיר את מערכת זכויותיהם וחובותיהם בנוגע לענייני רכוש, הינה דרך מומלצת להשלמת פערים בדין הישראלי, ולתיקון עיוותים בדין זה ובדין הדתי. התנועה ליהדות מתקדמת ממליצה לזוגות הנישאים באמצעותה, לערוך הסכם ממון בכדי לעגן את זכויותיהם וחובותיהם במסגרת קשר הנישואים. ייעוץ בדבר עריכת הסכם ממון ניתן על ידי המחלקה המשפטית של התנועה. טלפון לייעוץ משפטי במשרד הראשי: 02-6256261 בנוסף מומלץ לפנות לעורך דין פרטי לשם קבלת ייעוץ נוסף בתחום זה.
חשוב להדגיש: מעמדם של הילדים בכל הנוגע לכשרותם והשתייכותם הלאומית והדתית, אינו יכול להיפגע מעצם הבחירה בנישואים אלטרנטיביים, שלא באמצעות הממסד הרבני. מעמד הילדים לצורך רישום הדת והלאום במרשם האוכלוסין יקבע לפי האם, ובמידה והאם היא יהודיה, ירשמו הילדים כיהודים. התקשרות ההורים בטקס נישואים לא אורתודוכסי אינה מהווה גורם בשאלות ממזרות ויוחסין. הילדים לא יפגעו מבחירתם של ההורים, ובמידה ויבחרו בכך, יוכלו להינשא באמצעות הרבנות בבוא היום. בכל הנוגע לזכויות הילדים (מזונות, ירושה, חזקות) אין החוק ואו בתי המשפט מתחשבים בשאלת אופי נשואי ההורים. זכויותיהם המשפטיות של הילדים מובטחות ללא כל קשר לבחירת ההורים לגבי מיסוד הקשר.