הרב יהורם מזור
לכבוד טקס קציר העומר שיתקיים השנה, בקיבוץ רמת יוחנן, בפעם ה- 70.
וַיְדַבֵּר ה’ אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן ... וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה' (ויקרא כ"ג, 9-10 ,15-16).
הערת לטובת מי שאינם סופרים מדי ערב: היות והשנה ליל הסדר היה בערב שבת והספירה החלה למחרת, הרי שבכל ערב שבת, כאשר אנחנו סופרים את העומר בסוף התפילה, אנחנו מסיימים ספירה של שבוע שלם. בהתכנסות השבת נספור את סיום השבוע הרביעי לספירת העומר.
במשנה אנו קוראים תזכורת לדרך בה היה נהוג טקס קציר העומר בימים שבית המקדש היה קיים:
[כָּךְ הָיְתָה קְצִירַת הָעֹמֶר שֶׁל שְׂעוֹרִים, אוֹר לְשִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן] כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂים. שְׁלוּחֵי בֵית דִּין יוֹצְאִים מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְעוֹשִׂין אוֹתוֹ כְּרִיכוֹת בַּמְּחֻבָּר לַקַּרְקַע, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹחַ לְקְצוֹר. וְכָל הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לְשָׁם, מִתְכַּנְּסוֹת לְשָׁם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִקְצָר בְּעֵסֶק גָּדוֹל. [וְקוֹצְרִין שָׁלֹשׁ סְאִין שְׂעוֹרִים בִּשְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים בְּשָׁלֹשׁ קֻפּוֹת וּבִשְׁלֹשָׁה מַגָּלוֹת.] כֵּיוָן שֶׁחָשְׁכָה, אוֹמֵר לָהֶם [הַקּוֹצֵר לְכָל הָעוֹמְדִים שָׁם]: בָּא הַשֶּׁמֶשׁ, אוֹמְרִים הֵין. בָּא הַשֶּׁמֶשׁ, אוֹמְרִים הֵין. [בָּא הַשֶּׁמֶשׁ, אוֹמְרִים הֵין.] מַגָּל זוֹ, אוֹמְרִים הֵין. מַגָּל זוֹ, אוֹמְרִים הֵין. [מַגָּל זוֹ, אוֹמְרִים הֵין] קֻפָּה זוֹ, אוֹמְרִים הֵין. קֻפָּה זוֹ, אוֹמְרִים הֵין. [קֻפָּה זוֹ, אוֹמְרִים הֵין.] בַּשַּׁבָּת אוֹמֵר לָהֶם, שַׁבָּת זוֹ, אוֹמְרִים הֵין. שַׁבָּת זוֹ, אוֹמְרִים הֵין. [שַׁבָּת זוֹ, אוֹמְרִים הֵין.] אֶקְצוֹר, וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ קְצוֹר. אֶקְצוֹר, וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ קְצוֹר. [אֶקְצוֹר, וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ קְצוֹר.] שָׁלשׁ פְּעָמִים עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ הֵין, הֵין, הֵין. וְכָל כָּךְ לָמָּה? [לְהוֹדִיעַ עַל מָחֳרַת הַשַּׁבָּת שֶׁהוּא מָחֳרַת הַפֶּסַח, וְלֹא שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית]. מִפְּנֵי הַבַּיְתוֹסִים (הצדוקים) שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים, אֵין קְצִירַת הָעֹמֶר בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב:
משנה מנחות פרק י', ג (בסוגריים מרובעים [ ...] תוספות הסידור)
תאור קציר העומר בלוח המועדים בויקרא כ"ג מתחיל עם "ראשית קצירכם" שבחג הפסח, ממשיך עם ה"מנחה החדשה" של חג השבועות ומסיים בהוראה: ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך ... לעני ולגר תעזוב אותם, אני ה' אלוהיכם. האדמו"ר השלישי מגור, ר' יהודה אריה-לייב אלתר, מחבר ספר "שפת אמת" על התורה, מלמד אותנו שמי שתחילתו בקדושה והמשכו בקדושה, כל כולו בקדושה. אם הבאת את קצירך לפני ה', אם זכרת לתת את החלק המתאים למי שאין לו - למי שזקוק לך, אם עשית זאת אומר לך אלוהים: אני מוכן ומזומן להיות אלוהיך.
ספירת העומר המשולבת בעשייה למען הסביבה והחברה היא הספירה הראויה ביותר.
שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה |
עוּרוּ הוֹי עוּרוּ |
שְׂדֵה שְׂעוֹרִים תַּמָּה |
הָבוּ הָנִיפוּ |