הדרשה השבועית

וירא

על נשים, גברים וקשר עם ה'

הרבה סטייסי בלנק

לכל הדרשות לפרשת וירא >>

בפרשת וירא, אנחנו עוברים במהירות בתולדות המשפחה המייסדת של עם ישראל: בשורת לידת יצחק, השמדת סדום ועמורה, לידת יצחק, מילתו וגמילתו, גירוש הגר וישמעאל, ועקידת יצחק.

כאישה ותלמידה סקרנית של תורה שמאמינה שלכל מילה ואות יש הרבה אפשרויות ומשמעויות, אני נמשכת במיוחד לנשים בפרשה. כאן, מתרחשת תופעה נדירה ומדהימה - נראה שה' מדבר גם עם שרה וגם עם הגר.

אחרי שאברהם מקבל את הבשורה מפיהם של האנשים שמבקרים אצלו ששרה תלד בן בגיל תשעים, שרה צוחקת. ה' שומע את צחוקה ושואל את אברהם למה היא צוחקת. ואז כתוב (בראשית י"ח, טו), "וַתְּכַחֵ֨שׁ שָׂרָ֧ה׀ לֵאמֹ֛ר לֹ֥א צָחַ֖קְתִּי כִּ֣י׀ יָרֵ֑אָה וַיֹּ֥אמֶר׀ לֹ֖א כִּ֥י צָחָֽקְתְּ:"

כשהגר גורשה למדבר והיא בוכה על גורל בנה ישמעאל למות מצמא, מלאך ה' מופיע ומבטיח לה שה' ידאג להם.

עד כה, ה' דיבר רק עם אברהם ובאריכות - ה' קרא לו לצאת מארצו והבטיח לו צאצאים שישלטו בארץ כנען. וכמובן, שמנו לב שה' הוא גם מתואר בלשון זכר.

ברור לכולנו שהתנ"ך משקף תפיסות גבריות ולוקח כמובן מאליו שהגבר הוא ראש המשפחה. לנשים יש תפקיד, הן מכובדות והתורה שואפת להגן עליהן. אבל ברור שמקומן העיקרי הוא באוהל פנימה.

הרעיון הזה מודגש על ידי חז"ל. במדרש בראשית רבה (שמבוסס על התלמוד הירושלמי) כתוב:

...רבי יהודה (בשם) רבי סימון אמר: מעולם לא נזקק הקדוש ברוך הוא (לשוחח) עם אישה אלא עם אותה הצדקת (שרה) ואף היא על ידי עילה [סיבה מסוימת] (שהיא להחזיר שלום בין שרה ואברהם).

ר' אבא בר כהנא בשם רבי אידי אמר: כמה כירכוכים כירכר [תירוצים תירץ] (להימנע משיחה איתה, ובסוף נאלץ) להשיח עמה, "ויאמר לא כי צחקת,"

רבי אלעזר אומר: [והלא כתוב] (בראשית טז) "ותקרא (הגר) שם ה' הדובר אליה"? רבי יהושע בשם רבי נחמיה בשם רבי אידי אמר: על ידי מלאך, [והלא כתוב] "ויאמר ה' לה"? (לרבקה בעניין התאומים ברחמה), רבי לוי אמר: על ידי מלאך...

זאת אומרת, לפי דעת חז"ל, ה' לא ממש רוצה לדבר עם נשים. בדרך כלל, הוא עושה את זה דרך מלאך כך שלא חייב להגיע בעצמו. ובמקרה של שרה, גם היא אישה יוצאת דופן וגם כל המטרה של השיחה איתה הייתה לעזור לאברהם. דורות מפרשים מסכימים עם ההערכה הזאת.

כאישה, אני מודה שהפירוש הזה גורם לי להרגיש מחוץ למחנה. זכיתי לגדול בתקופה שנשים מקבלות חינוך שווה והזדמנות שווה. היום, החברה מכירה בזכות נשים על גופן ומשתדלת לצמצם את פער השכר בין נשים לגברים. גדלתי על המיתוס שמדינת ישראל היא מדינה שוויונית: שנשים לחמו ליד גברים בקום המדינה ועבדו את האדמה לצד הגברים בקיבוצים.

ובשנת 2017, אני שומעת נער שמגדיר את עצמו כמסורתי אומר לי שזה בסדר שנשים הן רופאות ועורכות דין אבל דת זה משהו אחר. למה? כי דת מבוססת על אמונה. אלה שפועלים בנושא החזרה בתשובה טוענים שנשים נמצאות ברמה רוחנית גבוהה יותר מגברים. לכן הן פטורות מרוב המצוות המחייבות גברים.

אולי אפשר לקרוא לפרשנות כזו "מחמאה", אבל המחמאה הזאת מדירה נשים מזירת הציבור ומרחיקה אותן מעמדות כוח. מי החליט שזה אכן המצב? נדמה לי שהגברים.

אני מכבדת ומעריכה גברים, אבל לא חושבת שעלי להעביר סמכות מלאה אל המין הגברי לעצב את הבנת העולם והנהגתו. ואני מקבלת בשתי ידיים את מורשתי עם כל חכמתה, עם כל מורכבותה, ועם כל הנטיות שלה. אבל באותה מידה זו זכותי, ואף החובה של כולנו, להוסיף קולות הנשים ולראות את קולות הנשים כלגיטימיים באותה מידה כמו הקולות הגבריים.

בניגוד לדברי חז"ל, המופיעים למעלה, אני מאמינה שלשרה היה קשר ישיר עם ה'. אולי אפילו שיחות ארוכות. וכך ה' מתייחס אליה, "לא כי צחקת." הדרך בה אני דורשת עניין זה הוא ש-ה' נפגע מצחוקה של שרה. במשך כל הזמן, מאז שיצאו מחרן, מרגיש ה' שאמונת שרה הייתה חזקה מאמונת מאברהם. זאת הייתה שרה שקראה לה' וביקשה ממנו להוציא אותה מסביבה של עבודת אלילים ועבודה זרה. היא ידעה שאברהם לא יקשיב לה, לכן היא ביקשה שה' יקרא לו לצאת. שרה ידעה שהם היו צריכים להגיע למקום לא מיושב כדי להקים משהו חדש. היא האמינה ב-ה' לאורך השנים גם שלא נתן לה צאצאים. היא חשבה שגם חינוך הוא סוג של ירושה והיא סמכה שכל הנפשות שהיא עשתה בחרן והתלוו אליהם לארץ כנען יעלו את שמה כשידברו עם בניהם ובנותיהם על תולדות חייהם. נכון, ה' סיפר לאברהם ראשון על לידת בן לשרה. וכששרה צחקה כשהיא שמעה את הבשורה בעצמה, ה' נפגע. כי הוא חשב שהיא לא האמינה. ואם שרה מאבדת אמונה, אז הכל אבוד.

פרשנות שוויונית היא סוג הפרשנות המתאימה לימינו ולדעתי זו הדרך הפרשנית שעלינו ללכת בה.

שבת שלום


לכל הדרשות לפרשת וירא >>