הדרשה השבועית

פרשת משפטים

מעשה היסטורי המוביל לעשייה

הרב יהורם מזור


מלכים ב' י"ב, 1-17

מתוך המשנה, סדר מועד מסכת שקלים, אנו לומדים על מצווה מיוחדת אותה אנו מצווים לקיים החל משבת זו, בה אנו מברכים=מודיעים על ראש חודש אדר. המשנה מלמדת: בְּאֶחָד בַּאֲדָר מַשְׁמִיעִין עַל הַשְּׁקָלִים וְעַל הַכִּלְאַיִם. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ קוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה בַּכְּרַכִּין... (משנה שקלים פרק א' משנה א).

המשנה מספרת כי בימי המקדש החלו ההכנות הציבוריות לקליטת עולי הרגל הרבים בעת הקרבת קרבנות הפסח כבר חודש וחצי לפני החג. תקופה זו, שבין ראש חודש אדר ובין פסח, הוקדשה ל"בדק הבית", הוא השיפוץ השנתי הנדרש לבית המקדש, לקראת העלייה המאסיבית לרגל. כדי לעמוד בשיפוצים צווה כל בוגר לתרום מחצית השקל. 

כדי להשאיר את רישומה של המצווה בתודעת העם נשארה מסגרת הזמן בלוח העברי - השבת הקרובה נקראת שבת שקלים. אנחנו נוציא ונקרא משני ספרי תורה. בספר הראשון נקרא בפרשת משפטים, ובספר השני נקרא את המפטיר המיוחד לשבת שקלים, ובו עיקרה של המצווה:  וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם: זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה': כֹּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת ה': הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת ה' לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם: וְלָקַחְתָּ אֶת כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם (שמות ל', 11-16).

המעשה ההיסטורי - ההפטרה מספרת לנו על יישומה של מצוות מחצית השקל בימי בית ראשון: הימים ימי יואש מלך יהודה ויהוידע הכהן הגדול. יואש התינוק היה היחיד ששרד את הטבח שטבחה המלכה עתליה, ממשפחת אחאב מלך ישראל, במשפחת המלוכה בארץ יהודה. יואש התינוק הוסתר במשך שש שנים בבית המקדש וגודל על ידי דודו ודודתו, יהוידע הכהן הגדול ויהושבע אשתו. במשך שש שנות שלטונה של עתליה ביהודה הוזנח ונפגע בית המקדש, ושלטונה של עתליה, המלכה המכהנת היחידה בארץ יהודה, הסתיים במהפכה ועתליה הוצאה להורג. לאחר מותה שימש יהוידע הכוהן הגדול כעוצר (מ"מ המלך) עד אשר יגדל יואש. כאשר מלאו ליואש שבע שנים הומלך למלך על יהודה. ימי יהוידע הכהן ויואש המלך הם ימים של ביעור העבודה הזרה מירושלים והחזרת השלטון התקין לארץ יהודה. כחלק משיקום הממלכה שופץ גם בית המקדש. ההפטרה עוסקת בארגון מלאכה זו, ובמגבית מחצית השקל לבדק הבית כחלק ממנה.

מסורת זו של תרומת מחצית השקל נהגה בפועל גם בכל תקופת הבית השני. עולי רגל מכל ארצות הפזורה היהודית עלו לירושלים עם כספי התרומה. בחצר המקדש היו חלפנים, אשר המירו את המטבעות השונים למטבע תקנית לתרומה. עדות לכך אנו מוצאים גם באוונגליון הנוצרי, המתארים את סוף ימי הבית השני. שם אנו קוראים על התנגדותו של ישוע לדוכני החלפנות במקדש: ישוע נכנס לבית המקדש וגרש את כל המוכרים והקונים בבית המקדש והפך את שלחנות מחליפי-הכספים ... אמר להם: "הן כתוב, 'ביתי בית-תפלה יקרא', אך אתם הופכים אותו למערת פריצים" (הבשורה עפ"י מתי פרק כ"א, 12-13).

על פי דברי משה בפרשת משפטים המערכת השלטונית כוללת את המלך, השופטים והשוטרים, הכהנים והלוויים, והנביא. על היחסים ששררו בין המלכים והנביאים ביהודה ובישראל אנו יכולים ללמוד מתוך התיאורים הרבים בספרי הנבואה. מאידך, מעטים הפרקים המתארים את קשרי הגומלין בין המלכים לבין מערכת המשפט - השופטים והשוטרים, ובין המלכים לבין הכהנים-הלוויים, העוסקים בעבודת בית המקדש. ההפטרה שלנו היא אחד הפרקים המעטים המתארים את מערכת היחסים בין המלכות והכהונה. הסיפור המפורסם ביותר הוא סיפור המלך שאול ונב עיר הכהנים.

ואנחנו? - בקוראנו את ההפטרה עלינו לשאול את עצמנו את השאלה הרפורמית המתבקשת: כיצד עלינו ליישם את מה שאנחנו קוראים בהפטרה בימינו אנו? לדעתי התשובה ברורה: באין מקדש יש לנתב את התרומה המתבקשת במפטיר לענייני צדק חברתי. כמוזכר לעיל אנחנו נמצאים חודש וחצי לפני חג הפסח. השאלה "היכן אתם בסדר?" כבר מרחפת בחללו של העולם היהודי. חובה עלינו לזכור כי יהיו לא מעטים אשר צרכי הפסח יהיו רחוקים מהישג ידם. הבה נזכיר לעצמנו ולאחרים כי בתחילת ההגדה אנו מתייחסים לאילו שאין להם. שבת שקלים באה לזרז אותנו לחשוב על הפסח לא רק בביתנו, אלא גם בבתים אחרים – בתים הזקוקים לעזרתנו.

שבת שלום