הדרשה השבועית

פרשת שופטים

כִּ֣י לֹ֤א בְחִפָּזוֹן֙ תֵּצֵ֔אוּ וּבִמְנוּסָ֖ה לֹ֣א תֵלֵכ֑וּן - הפטרת שפטים

הרבה נועה מזור


ישעיהו נ"א 16-12 + נ"ב 12-1 מנהג רפורמי מוצע / ישעיה נ"א 12 – נ"ב 12 -  מנהג מסורתי

מה מנחם אותנו? מהיכן באה הנחמה? מהי נחמה?

שני שירי נחמה ישראלים עלו לראשי בזמן המחשבה על הפטרה זו ועל התקופה בה אנו נמצאים. האחד, שיר נוגה ורגוע, המציע אפשרות של נחמה אחרי השבר, ההבנה שכולנו זקוקים לנחמה – השיר "נחמה" של רחל שפירא. ומנגד לו, "שיר נחמה" של להקת הדג נחש, לא באמת מזמין אותנו להתנחם, אלא מביט למציאות ישירות בעיניים, ולועג לאלו המתנחמים בשירי נחמה על מנת להרגיע את הנפש מהמציאות המורכבת.

שני השירים מחזקים את השאלות - האם באמת אפשר להתנחם, האם הנחמה היא רק כל מיני מעשים שמרגיעים אותנו אבל בעצם לא שינו כלום? האם נחמה באה מבחוץ, מתמיכה ושיתוף פעולה, ממטרה משותפת, מידיעה שאנחנו לא לבד? האם לכן רומז הפתגם צרת רבים חצי נחמה, ובגרסתו האחרת – צרת רבים נחמת טיפשים? 

אולי נחמה היא פריבילגיה שאין לנו אפשרות באמת לקבל, כי השבר הוא כה עמוק, הקשיים כה רבים – מה פתאום נחמה בתוך כל החיים האלה?

שבעה שבועות בין ט' באב לראש השנה. במשך שבעה שבועות מדי שבוע אנחנו במפגש עם טקסט שאומר – יש או הייתה קטסטרופה, אסון גדול, שבר גדול. אבל אחרי השבר מגיע הנחמה, הפתרון, העולם החדש. 

האם מטרת ההפטרות הללו היא לאפשר לנו להתאושש מחורבן הבית? אחרי שלוש הפטרות של פורענות לקראת ט' באב, במשך שבעה שבועות אנחנו בתהליך התאוששות מהחורבן, כדי להצליח להינחם על הרעה, ולדעת שתבוא גם הטובה. 

ואולי שבתות הנחמה באות להכין אותנו אל השנה החדשה המתקרבת – אל אפשרות התיקון, אל ההתחלה החדשה, אל העתיד שמחכה לנו מעבר לפינה. החיים הם לא רק דברים שמחים וטובים, אבל האפשרות להתאושש, לראות קדימה, לקוות ולפעול למען הדבר הבא, כבר נמצאים מעבר לסיבוב. 

ואולי, יחד עם כניסתו של חודש הרחמים והסליחות, שבתות הנחמה באות להזכיר לנו שגם אם אנחנו בתוך תקופה של חשבון נפש, של מחשבות על מה שהיה – לא רק להתבוסס בתוך הכישלונות האכזבות והדברים הרעים, אלא גם לראות את האור, את ההצלחה. חשבון נפש הוא לאו דווקא דבר קשה וכואב, הוא גם יכול לעזור לנו לראות את הטוב, לצמוח הלאה ולהתכוונן אל הדבר הבא בצורה עוד יותר טובה. 

וגם אם אנחנו כן בכישלונות ובאכזבות, אז כל שבוע ההפטרה מזכירה לנו שתבוא גם הנחמה, ושלא להיות רק ברע. 

מי שחווה את בערת הקיץ ליבו לבית ופני הנוף ראי לחרדותיו – שהבערה לא תחדל מלרצות לשנות ולתקן, אבל שנדע גם לשים לב מתי החרדות משתלטות ומותר לראות ולקוות את הנחמה החיובית שבאופק. 

נחמה היא תהליך, היא מעבר, היא התמודדות. היא כל אחת מהאפשרויות שהצעתי ואחרות. הפסוק בכותרת הדרשה - כִּ֣י לֹ֤א בְחִפָּזוֹן֙ תֵּצֵ֔אוּ וּבִמְנוּסָ֖ה לֹ֣א תֵלֵכ֑וּן מזכיר לנו שיש סיבה לשבעה שבועות של הפטרות נחמה. גם אם לא תמיד הן רק מרגישות חיוביות. אם נתן לעצמנו להיות בתוך הדרך, נוכל להגיע, לעבור את המרחק שכל אחד ואחת מאיתנו צריכים לעבור. להתנחם על החורבן, להתנחם על טעויות, על הפסדים, על קשיים, על אכזבות. להתנחם שהנה עברה עוד שנה ולא הספקנו ולא הצלחנו את כל מה שתכננו. אבל יש הזדמנויות לתקן ולהתחיל/להמשיך שוב ושוב. עוד ועוד. וגם אם לפעמים זה רק חיצוני, וגם אם לפעמים זו נחמת טיפשים – אנחנו יחד בדרך, בתקווה לנחמה. 

שבת שלום