הדרשה השבועית

פרשת מקץ

משפט שווה לכל - הפטרת מקץ

הרבה סטייסי בלנק


מלכים א' ג', 15 – ד', 1 (כמסורת) מלכים א' ג' 5-15 (הצעה רפורמית)

לפני כמשנה האפיפיור פרנסיס בדרשה שנשא בתפילה המסורתית של יום ראשון בבזיליקה המפוארת של פטרוס הקדוש בוותיקן, הוא גינה את חמדנות האליטה העשירה בפני העוני הרווח בעולם. בקהל, במושבי הכבוד, נכחו עשרות עניים שהוזמנו במיוחד. האפיפיור הזמין עוד מאות עניים גם לארוחה לאחר התפילה. 

כמה מרגש שאחד האנשים המכובדים בעולם יחפש קרבה עם האנשים העלובים ביותר בעולם!

נזכרתי בסיפור הזה אודות היחס של האפיפיור לעניים בגלל סיפור "משפט שלמה"  המפורסם בו המלך מחליט לשמוע את משפטן של שתי זונות הרבות על תינוק. סיפור זה הוא המוקד של הפטרת השבוע של פרשת מקץ. בפרשה, מביאים את יוסף מבית הסוהר כדי לפרש את החלומות של פרעה. כתוצאה מפירושיו, פרעה הופך את יוסף מאסיר ליד ימינו, "הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ" ו"הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ". ההפטרה נלקחת מספר מלכים א' ופותחת (ג, 15), "וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה, וְהִנֵּה חֲלוֹם" שבו שלמה מבקש "לב שומע לשפוט" את העם וה' מעניק לו "לב חכם ונבון", עושר וכבוד. אחרי ששלמה מעלה קורבנות ומקיים משתה לעבדיו לכבוד החלום, הסיפור על המשפט הוא שמאשר את חכמתו. 

אני רוצה להתמקד בפסוק הראשון של הסיפור שכתוב, "אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת אֶל-הַמֶּלֶךְ וַתַּעֲמֹדְנָה לְפָנָיו". הנשים הזונות גרות באותו הבית וכל אחת ילדה תינוק באותו היום. אחד התינוקות מת כל אחת משתי הנשים טוענת שהתינוק החי הוא שלה. שלמה מציע לגזור את התינוק בחרב ולחלק אותו בין הנשים. אחת קיבלה את ההצעה, ואחת ביקשה להשאיר את התינוק בחיים ולמסור אותו לאישה השנייה. כך שלמה קבע שהאימא האמיתית היא זאת שביקשה להציל את חיי התינוק.

מה שתפס את תשומת לבי בקריאתי הפעם את הסיפור הוא העובדה שהעוטרים הראשונים ששלמה המלך, החכם מכל אדם, מקבל לאולם המשפט שלו הן לא רק נשים אלא הן זונות! 

בתנ"ך וגם היום, זנוּת נחשבת כמלאכה משפילה ואפילו אסורה בקרב בנות ישראל. מדרש אחד (שיר השירים רבה) טוען שהן לא באמת זונות אלא הן יבמות שבעליהן מתו. מדרש אחר טוען שהן רוחות ולא נשים בכלל. לפי הפרופסור רוחמה וייס, "זונה היא אישה המשרתת תמורת תשלום גברים רבים, ואיננה מחויבת לגבר אחד. משום כך היא (זו הספרותית, לא הזונות מהמציאות) פיצחה וניצחה את השיטה. היא מצהירה על עצמה שאין היא מוכנה לכפוף ראש בפני תכתיביה הצבועים של הפטריארכיה; אין לה עניין בצניעות, ואין לה צורך בהגנה גברית."

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4897402,00.html

אני חושבת ששלמה המלך פועל בצורה בלתי רגילה כשהוא מסכים לקבל בחצרו שתי זונות שמייצגות את השוליים התחתונים של החברה. הוא מקשיב להן בכובד ראש ובמלוא האחריות. התשובה שלו מתוחכמת, והוא משתדל להבין את צורת המחשבה של הנשים עצמן כדי להגיע לצדק. דרך קיום המשפט אנחנו לומדים שגם לנשכחים ולמנוצלות שנמצאים/ות בשפל המדרגה של החברה – זונות, קבצנים, מנקי הרחוב, פועלי הבניין – מגיע משפט צדק.

אם המלך מבין כמה זה חשוב להתייחס לצרכים של כל אדם בממלכתו – בלי קשר למעמד, מקצוע, מין או גזע -- גם עלינו לזכור אותם בחברה שלנו. 

מי ייתן ונגשים את הכישרונות ואת החכמה שהאלוהות נטעה בנו למען טובת האנושות, הגדולים עם הקטנים, החכמים עם התמימים, העשירים עם העניים.

שבת שלום