הדרשה השבועית

פרשת קדושים

כושי ?! - הפטרת אחרי מות וקדושים

הרבה גליה סדן

אשכנז והמלצה רפורמית: עמוס ט' 7-15, ספרדים, עדות המזרח, תימן ואיטליה: יחזקאל  כ' 2-20

הפטרת השבוע מציבה בפנינו בעיה. יש לא רק מסורת ספרדית ואשכנזית, אלא רומאנית, תימנית, קראית – אפילו ליהודי פוזנן יש מנהג ייחודי בהפטרות אחרי מות וקדושים. ואם לא די בכך – ישנן קהילות המחליפות בין הפטרת אחרי מות להפטרת קדושים.

מבין כל האפשרויות הקיימות (וכדאי בהזדמנות להציץ בהצעה היפה להפטרת קדושים הנהוגה אצל הספרדים, האיטלקים והתימנים (בשינויים קלים), מתוך יחזקאל פרק כ), המפורסמת ביותר היא ההפטרה מספר עמוס פרק ט. הפטרה זו פותחת במילים "הֲל֣וֹא כִבְנֵי֩ כֻשִׁיִּ֨ים אַתֶּ֥ם לִ֛י". זוהי ההפטרה הקצרה ביותר בכל מחזור ההפטרות, והיא כוללת 9 פסוקים בלבד (7-15). מתוכה כדאי לציין פסוק ידוע נוסף: "הִנֵּ֨ה יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם ה' וְנִגַּ֤שׁ חוֹרֵשׁ֙ בַּקֹּצֵ֔ר וְדֹרֵ֥ךְ עֲנָבִ֖ים בְּמֹשֵׁ֣ךְ הַזָּ֑רַע וְהִטִּ֤יפוּ הֶֽהָרִים֙ עָסִ֔יס וְכָל הַגְּבָע֖וֹת תִּתְמוֹגַֽגְנָה". 

שמתי נפשי בכפי, והחלטתי פעם אחת ולתמיד להתמודד עם המילה הזאת – כושיים. או ביחיד – כושי. האם אכן יש להתייחס למילה זו כפי שמתייחסים למה שמכונה באנגלית 'The N word'? תשובה חיובית לשאלה זו תגנוז, כמובן, את האפשרות לקרוא הפטרה זו בבתי הכנסת שלנו. מן הצד השני, ייתכן ונגלה כי המילה כושי איננה מקבילה לאותה מילה באנגלית. הבה נצא, אם כן, למסע חקר קצר בעקבותיה של מילה זו.

העַם הכושי מוזכר לראשונה בפרק י שבספר בראשית:

וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת בְּנֵי נֹ֔חַ שֵׁ֖ם חָ֣ם וָיָ֑פֶת וַיִּוָּלְד֥וּ לָהֶ֛ם בָּנִ֖ים אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃ בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָג֔וֹג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס׃ [...] וּבְנֵ֖י חָ֑ם כּ֥וּשׁ וּמִצְרַ֖יִם וּפ֥וּט וּכְנָֽעַן׃

ומה אנחנו יודעים על חם, אביו של כוש? אפשר לומר שהוא לא הדמות החיובית ביותר בתנ"ך. סיפורו מובא פרק אחד קודם לכן, מיד אחרי יציאת נח ובניו מן התיבה לאחר המבול:

וַיָּ֥חֶל נֹ֖חַ אִ֣ישׁ הָֽאֲדָמָ֑ה וַיִּטַּ֖ע כָּֽרֶם׃ וַיֵּ֥שְׁתְּ מִן־הַיַּ֖יִן וַיִּשְׁכָּ֑ר וַיִּתְגַּ֖ל בְּת֥וֹךְ אָהֳלֹֽה׃ וַיַּ֗רְא חָ֚ם אֲבִ֣י כְנַ֔עַן אֵ֖ת עֶרְוַ֣ת אָבִ֑יו וַיַּגֵּ֥ד לִשְׁנֵֽי אֶחָ֖יו בַּחֽוּץ׃ וַיִּקַּח֩ שֵׁ֨ם וָיֶ֜פֶת אֶת הַשִּׂמְלָ֗ה וַיָּשִׂ֙ימוּ֙ עַל שְׁכֶ֣ם שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּֽלְכוּ֙ אֲחֹ֣רַנִּ֔ית וַיְכַסּ֕וּ אֵ֖ת עֶרְוַ֣ת אֲבִיהֶ֑ם וּפְנֵיהֶם֙ אֲחֹ֣רַנִּ֔ית וְעֶרְוַ֥ת אֲבִיהֶ֖ם לֹ֥א רָאֽוּ׃ וַיִּ֥יקֶץ נֹ֖חַ מִיֵּינ֑וֹ וַיֵּ֕דַע אֵ֛ת אֲשֶׁר עָ֥שָׂה ל֖וֹ בְּנ֥וֹ הַקָּטָֽן׃ וַיֹּ֖אמֶר אָר֣וּר כְּנָ֑עַן עֶ֥בֶד עֲבָדִ֖ים יִֽהְיֶ֥ה לְאֶחָֽיו׃

ואם לרגע חשבנו שמעשהו של חם משפיל וילדותי, הנה חז"ל קשרו אליו גם סירוס ואונס, לא פחות. ממנו יצא כמובן כנען, אולי כמעין סיפור אטיולוגי, המסביר את המאבק בין בני שֵׁם (עַם ישראל) לכנענים (צאצאיו של חם החוטא) על הארץ.

כוש, אם כן, הוא פשוט שם של ארץ, אזור גיאוגרפי. יש הקושרים אותו עם צפון סודן, ויש הקושרים אותו עם דרום חצי האי ערב. נראה שמדובר בציוויליזציה עתיקה, שראשיתה באלף הרביעי לפני הספירה. ממלכתו של אחשוורוש השתרעה "מהודו ועד כוש, שבע ועשרים ומאה מדינה". אם כך, כושי הוא אדם שמוצאו מארץ כוש.

עברית התקבעה המילה "כושי" כמתייחסת ליושבי אפריקה. אני מבקשת לטעון, שהמילה עצמה נחשבה ניטרלית, אף בעברית המודרנית. למשל ט. כרמי ואשתו שושנה לא הססו היימן לחתום על ספרם 'שמוליקיפוד' בשם העת 'כוש', קיצור של 'כרמי ושושנה'.

ברם, אף אם נטען כי המילה 'כוש' היא ניטרלית וכך גם היחס אליה, הנה היחס כלפיי הכושיים, בני ובנות העם הכושי, איננו ניטרלי כלל. מן הצד האחד אנו מוצאים את פרשנותו של רש"י (ר' שלמה יצחקי, צרפת, המאה ה-11) לפסוק הפותח את ההפטרה:

הלא כבני כושיים אתם לי.  למה אמנע מלהיפרע מכם אחרי אשר אינכם שבים אלי, הלא מן בני נח באתם כשאר עכו"ם ככושיים אשר נדמיתם להם! כענין שנאמר)  ירמיהו י"ג,(23  "היהפוך כושי עורו" – כך אתם תוכלו להטיב! [כלומר – כפי שכושי לא יכול להפוך את עורו, כך אין כל סיכוי שתיטיבו את דרכיכם הרעות. אתנכר אליכם משל הייתם בני כושיים, ולא עמי, ישראל].

אבל על הביטוי "אישה כושית" וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל אֹד֛וֹת הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח׃ (במדבר, יב,1). הוא כותב (בעקבות המדרש):

האשה הכושית.  מַגִּיד שֶׁהַכֹּל מוֹדִים בְּיָפְיָהּ כְּשֵׁם שֶׁהַכֹּל מוֹדִים בְּשַׁחֲרוּתוֹ שֶׁל כּוּשִׁי [בעובדת היותו של הכושי בעל עור שחור]. כושית . בְּגִימַטְרִיָּא יְפַת מַרְאֶה.

כאן נעצור רגע ונשאל את עצמנו – האם התפעלות מהיופי האקזוטי של האפריקאים כהי האור איננו, בעצם, ביטוי לגזענות הפוכה, קולוניאליסטית?.... הסתבכנו....

גם המלבי"ם (ר' מאיר לייבוש בן יחיאל וייזר, אוקראינה, המאה ה-19) פירש בכיוון חיובי את הפסוק "הלא כבני כושיים": הלוא כבני כושיים. אחר שניבא [הנביא עמוס] פורעניות, סיים את ספרו בדברי תנחומין. אומר: אתם מיוחדים לי כבני כושיים שהם מצוינים ונכרים תמיד ומיוחדים לאבותיהם ע"י שחרות [שחור] עורם, שהגם שיִגְלו ויתערבו בין עמים אחרים בל יתערבו עמהם. כן אתם – הגם שתִּגְלו ותתערבו בין העמים, תמיד תהיו נכרים, כי אתם לי.

אני שבה לשאלה בה פתחתי – האם נכון מבחינתנו, כתנועה וכפרטים החותרים לשוויון בין העמים ופועלים נגד גזענות, לקרוא בבית הכנסת הפטרה הפותחת במילים "הלא כבני כושיים אתם לי"?

כאשר התחלתי את המחקר הקטן שערכתי במסגרת כתיבתה של דרשה זו, התשובה היתה ברורה לי – כמובן! "כושי" איננו כינוי גנאי ואין להתייחס אליו כפי שמתייחסים ל- N word!

עם זאת, אינני יכולה להתעלם הן מן המדרשים והפרשנויות, והן מן ההקשר הקשה של מילה זו בציבוריות הישראלית. אין ספק שבעברית בת ימינו נתפשת המילה 'כושי' כמילת גנאי מעליבה ביותר. עד כדי כך ששמו של ה'קרמבו' שוּנָה מ'כושי' או 'ראש כושי' ל'קרמבו', ושירי ילדים ובהן המילה 'כושי' נאסרו להשמעה ברדיו.

והנה שיקול מכיוון נוסף – האם כיוון שנעשה במילה 'הומו' שימוש כמילת גנאי, נפסיק להשתמש בה? להיפך, אנחנו מחנכים ומחנכות את הילדים שזוהי איננה קללה, ושימוש כזה בה הוא פסול (ומוטב, כמובן, שלא לקלל כלל). האם לא הגיע הזמן להחזיר ל'כושי' את הניטרליות שלה במובן של 'בני כוש' (כלומר – אפריקאים), ובכלל – להשתמש במילה התנ"כית היפה 'כוש' במילה נרדפת ל'אפריקה'?

אני בוחרת בגישה שלישית זו, ולאורה הַמלצתי היא לקרוא את ההפטרה החכמה והיפה מתוך דברי הנביא עמוס. אך ברור לי גם, כי אין מנוס מהסבר – מעל בימת בית הכנסת – לבחירה זו. ובמקביל – אמשיך להיאבק בשימוש במילה 'כושי' כמילת גנאי, ואחתור לימים בהם ניתן יהיה להשתמש בה באופן מכובד ומכבד ללא הסברים מקדימים.

שבת שלום