הדרשה השבועית

פרשת האזינו

להשמר מעוון - הפטרת האזינו

הרבה גילה קן


שמואל ב' כ"ב 1-51 (כמנהג האשכנזים והספרדים)  יחזקאל י"ז 22 – י"ח 4 + 27-32 (מנהג רפורמי מוצע) 

עכשיו שצלחנו בכבוד את יום הכיפורים נתחיל לאסוף עוונותינו חדשים. הרי ברור לכולנו שנחטא, ונמעד ונצלע את דרכנו גם במהלך שנים עשר החודשים הבאים, ואין דרך אחרת להיות מכיוון שאנחנו בנות ובני אדם ומטבענו להיות נתונים ליצרינו. 

הפטרת פרשת האזינו, כמנהג האשכנזים והספרדים, מביאה אותנו אל שירת דוד לאחר שניצל מן המלך שאול, זוהי שירת הודיה ושבח לקב"ה על עוצמתו בקרב, ועל כוחות הגוף והנפש שנתן לדוד במאבקו. כמובן שניתן לקרוא את השירה הזו כהודיה על קרב ממשי מול בני אדם, אולם אפשר וכדאי גם לקרוא אותה כתיאור של קרב פנימי המתרחש בכולנו.    

האדמו"ר מגור מציע פירוש מרתק למאבק הזה בהתייחסו לאחד הפסוקים בהפטרה: וָאֶהְיֶ֥ה תָמִ֖ים ל֑וֹ  וָאֶשְׁתַּמְּרָ֖ה מֵעֲוֺנִֽי׃  (שמואל ב', כ"ב 24)

כל אדם נברא על מנת לתקן דבר-מה מיוחד בעולם, והיצר הרע נטפל אליו ועושה הכל כדי להכשילו בדבר הזה.  לפיכך ביקש דוד המלך: "ואשתמרה מעווני" – שיעמוד בי כוח להישמר מן העוון הנחשב במיוחד לעווני שלי, לבל אכשל דוקא בדבר שעלי לתקנו..   (הרב איצ'ה (יצחק) מאיר מגור זצ"ל)

מה מלמד אותנו כאן האדמו"ר? שדווקא הנקודה שבה אנו חוטאים היא מראה מקום לדבר המיוחד אותו אנו אמורים לתקן בעולם. כלומר שאם נעיין היטב בחטאים שלנו נבין בדיוק מהם הדברים שנועדנו דווקא להביא לריפוי ותיקון שלהם. אם כך חטא הוא בו זמנית דבר נורא וכואב אך גם ברכה , מכיוון שהיצר הטוב וגם הרע ניתנו לנו על מנת שנכיר בנקודת האחיזה שלנו בחיים. דרכם אנו לומדים להבין היכן פועם הלב הממשי של מה שמפעיל אותנו כאן בעולם כדי שניקח את היצר ונשתמש בו בצורה הנכונה ביותר. וממש כאן יושבת משמעות המילה חטא, שהרי "חץ הפעולה" שלנו בעולם הוא טוב ביסודו, רק שלפעמים אנחנו מכוונים אותו לא נכון ומחטיאים את המטרה אליה רצינו להגיע.  

הברכה שלי לשנה החדשה היא שנדע לחטא ולשים לב לחטאינו. שנדע להתבונן בכל חטא וחטא ולהבין מה מלמד אותנו היצר שלנו על סיבת קיומנו כאן, שנדע להעמיק בעזרת הבנת חטאנו אל שורש סיבת הימצאותנו בעולם הזה. ושנדע לקחת את התובנות האלה וללמוד להקשיב קשב מדויק יותר אל היצר - המוביל - אותנו - אל – הטוב. 

שנה מבורכת ושבת שלום