הדרשה השבועית

פרשת נח

להחריב ולבנות מחדש – הפטרת נח

הרב יהורם מזור


ישעיהו נ"ד 10-1 (ספרדים), ישעיהו נ"ד 10 – נ"ה 5 (אשכנז) ירמיהו ל"א 36-28 (הצעה רפורמית)

כשאנו קוראים בפרשת נח אנו עדים לתהליך של שינוי והרס דרסטי שהעולם עובר. אחרי הבריאה וחטאי האדם העולם הראשוני מוצף במים וכל הבריאה טובעת. אז חוזר העולם למצב בראשיתי, המים חוזרים למקווי המים ולימים, האדמה מתגלה בשנית והעולם שוב נולד. גם כל הבריאה – כל בעלי החיים, מהיצור הקטן ביותר ועד האדם מקבלים שוב את הציווי פרו ורבו.

מהתיאור העולמי מעבירה אותנו ההפטרה אל הפרטי והמצומצם - עם יהודה, אשר לימים יקרא העם היהודי. 

זו הפעם הראשונה מתוך שתי הפעמים בשנה בהן אנו קוראים את ההפטרה הזאת בישעיהו נ"ד. הפעם השנייה היא שבועיים לפני ראש השנה, בתקופת שבע הפטרות הנחמה שבאות בין תשעה באב לראש השנה. שם היא ממש מתבקשת משום שנבואת הנביא היא באמת נחמה. אך מה ההקשר לפרשת נח? 

התשובה נמצאת בפסוק אחד לפני סוף ההפטרה (כמנהג הספרדים):

כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ ... (ישעיהו נ"ד 9). 

המילה נח היא ההקשר. הנביא, הדובר בשם האל, מבטיח לעם כי כשם שהבטיח אחרי המבול ששוב לא יחריב את העולם כך מבטיח האל לעמו כעת כי כל מה שנהרס ישוב ויבנה, כל עיר שוממה תשוב ותתמלא אדם, אזור נטיית האוהלים של העם שהצטמצם בעקבות ההרס ישוב ויתרחב.

בהפטרה פסוקי תקבולות המתארים כמה היה רע וכמה יהיה טוב. (כל המקפים הם שלי י.מ):

בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ -- וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ: (פסוק 7)

בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ -- וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ: (פסוק 8)

כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה -- וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט  (פסוק 10). 

מובטח לעם ישראל כי עוד יגיעו ימים טובים בהם יתגשמו כל הנבואות הטובות שניבאו הנביאים. 

אך אני מוצא הקשר נוסף לסיפור נח ולהבטחה שקיבל בסוף המבול. אמנם האל נשבע שמי נח לא יעברו שוב על הארץ, אך זוהי הבטחת האל בלבד. אך מה יהיה אם מי נח אכן יכסו שוב את הארץ לא בגלל רצונו של האל אלא בגלל מחדלי האדם? על כך כמובן אין לנביא תשובה. המודעות למעשינו איננה תלויה באל אלא רק בעצמנו ואת התשובה נצטרך גם למצוא בעצמנו.

שבת שלום