מן התקשורת

איסור חמץ ומכירת חמץ בימי קורונה

מכירת חמץ הוא נוהג הלכתי בהתפתח במרוצת הדורות, שבאמצעותו מכרו יהודים לנוכרים את החמץ שבביתם לפני הפסח, ושבו וקנו אותו לאחר החג. מקורו של נוהג זה בקביעה של התוספתא (חיבור הלכתי מימי המשנה) שיהודי שנמצא על ספינה יכול למכור את החמץ שלו לנוכרי, גם אם בכוונתו לרכוש אותו מחדש אחרי החג. 


במרוצת הדורות, ובמיוחד בעת החדשה, התפתח נוהג זה ממענה לשעת הצורך או למצב של מצוקה להליך קבוע ורגיל. פוסקים רבים יצאו נגד מהלך זה וראו בו מעשה לא ראוי של הערמה. עם זאת פוסקי הלכה אחרים אשרו את המנהג והוא הפך לדבר רווח.
 

בקהילות הרפורמיות, השמות דגש על הכוונה והכנות במעשה הדתי, הרוחני והפולחני, נמנעים ממכירת החמץ. רבים דואגים שלא ימצא חמץ כלל בביתם לפני החג (אם באמצעות השימוש בו ואם באמצעות מסירתו בתרומה לאנשים שאינם יהודים). אחרים מסתפקים שהעמדת החמץ במקום מוגדר וסגור בבית ובסימונו.

השנה הזו, לאור מצב החירום, הצטיידו רבים במוצרי מזון בכמות גדולה. בנוסף, הנחיות החירום מונעות מאנשים שנהגו למסור את החמץ בתרומה לפני החג לעשות כן. לאור זאת, ובשנה ממנהגינו בשנים קודמות, אנו מציעים אפשרות למכירת החמץ הנמצא בבתים ובעסקים של חברי קהילותינו ושל הציבור הרחב. מכירת החמץ נעשית מתוך הכרה מלאה שלאחר החג ירכשו המוצרים בחזרה ויעשה בהם שימוש. בנוסף, מכירת החמץ תעשה על ידי קרן בכבוד – קרן התנועה לסיוע הומניטארי ולאחריות חברתית. מוצרי החמץ ימכרו לארגון רווחה הפועל בקרב הקהילה הבדווית בנגב, תוך שיתופי פעולה עם קרן בכבוד. רכישת החמץ במוצאי החג תעשה באמצעות העברת סכום כסף גדול יותר מסכום הקנייה, וזאת לטובת פעילותו החברתית של ארגון זה.

 

המבקשים למכור את החמץ בביתם או בעסק שבבעלותם יתבקשו להעמיד מקדמה של 18 ₪ לכל הפחות באמצעות תרומה לקרן בכבוד, ולציין בדף התרומה כי הם מבקשים למכור את החמץ שברשותם. מובן כי ניתן להרים תרומה גדולה יותר שתשמש את הקרן במבצע קמחא דפסחא.

  • לדף התרומה של קרן בכבוד, המאפשר גם מכירת חמץ – לחצו כאן