כתבות

חגיגת יום תפוצות ישראל - ז' בחשוון

יום ישראל תפוצות

מה הופך אותנו לעם?

בני אדם יש להם רגליים ולא שורשים - כדי
שיהיו אורחים זה אצל זה. היהודי מעוגן לא
במקום אלא בזמן... ששת אלפי שנים של
תודעה עצמית הן מולדת.
ג'ורג' סטיינר

מאז ימי הגלות ותקופת הפזורה, דרך רעיון הציונות ועד ימינו אלה מתקיימת מציאות מורכבת ועשירה, המשמרת חוט עדין וייחודי הקושר בין יהודים החיים מסביב לעולם. תחושת ההשתייכות לעם היהודי והזיקה בין יהודים ברחבי העולם, המכונה בדור האחרון בשם "עָמִיוּת יהודית". תחושה זו לבשה ופשטה צורות רבות לאורך ההיסטוריה וממשיכה להיות אחד המרכיבים המרכזיים בזהות ובתרבות היהודית

יום תפוצות ישראל הינו יוזמה משותפת של התנועה הרפורמית וממשלת ישראל בפרויקט "דומים", המבקשת לתת ביטוי חגיגי למציאות המיוחדת, המתמשכת והמורכבת הזו, מציאות של חיים יהודיים על פני מרחבים נפרדים לאורך אלפי שנים, המבטאת אַחְדוּת ושְׁלֵמוּת


.

את היום החגיגי מציינים בקהילות התנועה הרפורמית בארץ ובעולם במגוון פעילויות ייחודיות המוצעות במסכת אשר הוכנה ועוצבה במיוחד ליום
להורדת המסכת לחצו כאן!




מדוע נקבע יום תפוצות ישראל ל-ז' בחשוון?
"בשלושה במרחשוון, שואלים את הגשמים; רבן גמליאל אומר, בשבעה בו, חמישה עשר יום אחר החג, כדי שיגיע האחרון שבישראל לנהר פרת." [תענית א, ג]
חכמי המִשנה קבעו שני ימים לתחילת בקשת הגשמים בארץ ישראל למודָת היובש. "הזכרת גשמים" החֶל מיום שמיני עצרת ו־"בקשת גשמים" החֶל מיום שבעה בחודש מר-חשוון, בו משתנָה "ברכת השנים" בתפילת העמידה ל"וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה".

הדיון בתאריך בקשת הגשמים ובמועדו הראוי הינו סמל מוקדם לקשר בין ישראל והתפוצות, קשר מהותי והדוק המודע ורגיש לצרכי שני הצדדים : בעוד יהודי התפוצות מתפללים עבור גשמים בישראל, בה אינם חיים, היהודים בישראל השחונה דוחים את בקשת הגשמים בכדי לאפשר לעולי הרגל לחזור בבטחה למקום מושבם; על שום כך נקבע יום תפוצות ישראל למועד ז' בחשוון - יום בקשת הגשמים.

יום תפוצות ישראל מצוין בכל שנה כחג בלוח השנה העברי, אשר מועדו ז' בחודש חשוון. אנו מזמינים קהילות ומשפחות בישראל וברחבי העולם היהודי להשתמש במסכת יום תפוצות ישראל בכדי לציין מועד זה.