עמדות ותגובות

נייר עמדה לדיון בוועדת חוץ ובטחון בנושא העברת ענף תודעה יהודית בצה"ל מהרבנות הצבאית לאכ"א

שבט תשע"ו, פברואר 2016

עיקרי הדברים

השתלטותו של ענף תודעה יהודית ברבנות הצבאית על תחום הזהות היהודית בצה"ל, תוך פלישה לתחומי אחריותו של חיל חינוך, הביאה לפגיעה קשה בזכויות היסוד של חיילי צה"ל לשוויון ולחופש דת, וגררה ביקורת מצד גורמים שונים בצה"ל ומחוצה לו – כגון מבקר המדינה.

עמדת המרכז הרפורמי לדת ומדינה היא שבהינתן אופייה האורתודוכסי של הרבנות הצבאית, אין זה ראוי כי היא תעסוק בתכני זהות יהודית, אלא תפקידה הוא להעניק שירותי דת לחיילים המעוניינים בכך.

המרכז מברך אפוא על ההחלטה להוציא את ענף תודעה יהודית מתוך הרבנות הצבאית. לטעמו של המרכז, יש לוודא כי במסגרת ועדת ההיגוי של הענף, במסגרת אגף כח אדם, יש להעניק ייצוג לזרמים הליברליים ביהדות ולארגוני ההתחדשות היהודית, על מנת לוודא כי דרכי פעילותו של הענף במתכונתו החדשה עולות בקנה אחד עם עקרונות היסוד של שוויון ופלורליזם, באופן שיאה לצבא העם במדינה דמוקרטית.

בעיה נוספת היא התקשרות עם גורמים חיצוניים לצורך העברת פעילות זהות יהודית בצבא, כאשר ניתנת עדיפות לארגונים שמצליחים לממן בעצמם את הפעילות – מרביתם המוחלט גופים אורתודוכסיים. מן הראוי לקיים פיקוח ראוי על הארגונים החיצונים ולמנוע מצב שבו הארגון מממן את הפעילות ובכך מכתיב את תכניה. בנוסף, יש להגדיל את הפעילויות המועברות על ידי ארגונים פלורליסטיים, ולוודא כי החיילים נחשפים לשלל דעות במסגרת פעולות כגון שבתות חינוך.

רקע

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מדאיגה בנוגע לפעילות חינוכית בתחום הזהות היהודית בצה"ל. עד לשנת 2001 חלוקת הסמכויות בין הרבנות הצבאית לחיל החינוך היתה ברורה. הרבנות הצבאית היתה אמונה על מתן מענה לצרכי הדת של החיילים. חיל החינוך היה אמון על קביעת המדיניות, פיתוח התכנים והכלים להנחיה מקצועית בנושא זהות ישראלית –יהודית, כל זאת מתוך תפיסת עולם ליברלית המשקפת את היותו של צה"ל צבא העם, שחייליו מגיעים מכל שדרות החברה הישראלית ומחזיקים תפיסות אמוניות מגוונות.

בשנת 2001 הוקם ברבנות הצבאית ענף תודעה יהודית, שהחל להעביר ימי עיון, הרצאות, כמו גם לערוך מערכי שיעור ולהפיץ עלונים בנושא זהות יהודית ומורשת ישראל. בזמן כהונתו של הרב הצבאי הראשי אביחי רונצקי (בין השנים 2006 – 2010) הורחבה פעילותו של הענף, כך שהענף החל מקיים פעולות הפולשות באופן ברור ומובהק לנושאי חינוך. כך הפכה הרבנות הצבאית מגורם האמון על מתן שירותי דת לחיילים המעוניינים בכך, לגוף מחנך בתחום של זהות יהודית אשר משקף גישה על פיה יש רק דרך אחת להיות יהודי והיא הדרך האורתודוכסית, במקום ששיח אודות זהות יהודית ומורשת יועברו בצורה פלורליסטית המציגה את כל גווני הקשת הדתית. בכך חל כרסום בסמכויות חיל חינוך, כאשר פעילות הענף היתה אף בניגוד לרוח צה"ל ולעמדה החינוכית המטכ"לית.

חשוב להבין שדווקא הקמת ענף תודעה יהודית ברבנות הצבאית היא שהיתה בבחינת שבירת הסטטוס קוו ששרר עד לאותה עת בצה"ל. עם הקמת הענף הפכה הרבנות מגורם המעניק שירותים לפונים אליו לגורם אקטיבי אשר יוזם ומנכיח שיח יהודי בצה"ל מתוך תפיסת עולם חד ערכית וחד מימדית. אם בעבר המנדט על חינוך והקניית ערכים לחיילי צה"ל היה של חיל החינוך, הרי שעם הקמת ענף תודעה יהודית, קם לחיל החינוך מתחרה מבית.

פעילות הענף היתה בבחינת כפייה דתית שהופעלה על קהל שבוי שכן פעולות החינוך לזהות יהודית לכלל החיילים נעשתה פעמים רבות מתוך הטפה לקיום מצוות הדת, באופן שפגע בחופש המצפון והדת של החיילים שנכפה עליהם במקרים רבים לקחת חלק בפעילות בעלי צביון דתי אורתודוכסי. בכך היתה סתירה לעקרונות היסוד של שיטת המשפט הישראלית, ובכללם עקרונות השוויון, הפלורליזם וחופש הדת והמצפון. זהות ומורשת יהודית שייכים לכלל עם ישראל על כל גווניו. מצב בו גוף בעל אג'נדה דתית פוליטית מתווה כיצד יראה החינוך לזהות יהודית הוא מסוכן, אנטי דמוקרטי ושומט את היסודות של צה"ל כצבא העם.

בדו"ח מבקר המדינה 62 לשנת 2011 שפורסם במאי 2012 נכתב כי גורמים שונים בצה"ל, ובהם ראש אכ"א וקצין חינוך ראשי, מתחו ביקורת על "תופעה של שינוי בסטטוס קוו שהיה קיים בנושאי דת בצבא ועל קשר בין שינוי זה לבין אופיין של פעילויות החינוך בצה"ל, ובמיוחד אלו הנוגעות לזהות ישראלית-יהודית ולתודעה יהודית." המבקר ציין כי נוכח החפיפה הקיימת בין פעילות חיל החינוך בתחום לבין פעילות הרבנות הצבאית, מן הראוי להסדיר את שיתוף הפעולה בין שני הגופים וכי על אכ"א לבחון בדחיפות את כלל הפעילות החינוכית הנעשית בצה"ל, במטרה להבטיח, כי היא עולה בקנה אחד עם העקרונות שנקבעו במסמך "רוח צה"ל" ובמסמך "ייעוד וייחוד", שהם המסמכים המכוננים לעניין החינוך בצה"ל, ועם התפקידים של חיל החינוך ושל הרבנות הצבאית, ולהמליץ על מסקנות להכרעת הרמטכ"ל.

לאחרונה החליט הרמטכ"ל לערוך שינוי בפעילות ענף תודעה יהודית ברבנות הצבאית. בעוד שהכוונה המקורית היתה להעביר את הענף לחיל החינוך, בחודש ינואר האחרון החליט הרמטכ"ל להעביר את הענף לאגף כח אדם בצה"ל. במסגרת האגף, תפעל ועדת היגוי שתעסוק בפעילות הענף, ובה ישתתפו בין היתר הרב הצבאי הראשי וקצין חינוך ראשי.

עמדת המרכז הרפורמי
עמדת המרכז הרפורמי לדת ומדינה הינה שבהינתן אופייה האורתודוכסי של הרבנות הצבאית, אין להפקיד בידה את תחום החינוך לזהות יהודית. על הרבנות הצבאית לעסוק בתחום המוגדר של אספקת שרותי דת - אישות, קבורה, כשרות, שבת וחגים, מתן חוות דעת הלכתיות. אשר לפעילות יזומה של מתן הרצאות, קיום סדנאות וימי עיון או חלוקת חוברות - הרבנות יכולה לעסוק בכל אלה אך ורק ביחס לחיילים המעוניינים בכך ופונים באופן וולונטרי לרבנות בעניין זה, ולא כפעילות המוצעת לכלל החיילים ביחידה.

המרכז מברך על ההחלטה להוציא את ענף תודעה יהודית מהרבנות הצבאית, אך יש לוודא שבמתכונתו החדשה, התכנים שיעביר ענף תודעה יהודית יהיו תכנים פלורליסטיים, שייצגו את מגוון הקולות בעולם ההתחדשות היהודית, ולא יהיו תכנים אורתודוכסיים בלבד. לטעמנו, בועדת ההיגוי של הענף יש לכלול רבנים ואנשי רוח רפורמיים, קונסרבטיביים וחילוניים אשר יהיו אמונים על הכנסת תכנים שייצגו מגוון דעות ועמדות באשר לזהות היהודית בצבא.

פעילות גופים חיצוניים בתחום הזהות היהודית

בשנים האחרונות, מועברות פעולות זהות יהודית רבות (כגון שבתות חינוך) על ידי ארגונים חיצוניים, מרביתם גופים אורתודוכסיים. כך, למשל, בשנת 2014, 80% משבתות החינוך בצה"ל (148 שבתות מתוך 183) הועברו על ידי שבעה גופים דתיים אורתודוכסיים (מכון אסנט, עמותת עיר דוד, הקרן למורשת הכותל, דרכי אבות, תודה לצה"ל, חיספין ואור לחייל). 10% בלבד (20 שבתות חינוך) הועברו על 3 ידי גופים פלורליסטיים (בינה, מכון שיטים ועלמא). נתונים אלה משקפים עלייה דרמטית במספר השבתות שהועברו על ידי גופים אורתודוכסיים לעומת הנתונים של שנת 2013 (63%).

בעיה נוספת קשורה לאופן מימון שבתות החינוך. פעמים רבות צה"ל מתנה את הפעילות בכך שהארגון המעביר את הפעילות יאתר תורמים שיממנו את הפעילות. כך נוצר מצב בלתי תקין במסגרתו גוף המסוגל לממן בעצמו את הפעילות או להביא תורמים שיממנו את הפעילות זוכה להעביר את שבתות החינוך בצה"ל. וכך, במקום שמקח"ר יקבע את אופי שבתות החינוך והגופים עמם הוא מתקשר על פי מידת ההתאמה לערכי צה"ל, רוח התכנים ואיכות ומקצועיות הפעילות, הקו המנחה הוא מציאת פעילות "חינמית."

בדוח מבקר המדינה הנזכר לעיל צוין כי לא קיים פיקוח ראוי על ההתקשרות עם ארגונים חיצוניים ונקבע כי בנושא מיקור חוץ של תכנים לחיילים, על אכ"א לקבוע אמות מידה ברורות, כדי למנוע מצב בו שיקולים של כדאיות כלכלית יכריעו את הכף בבחירת אופי הפעילות החינוכית ביחידות ומסריה.

לטעמנו, לא ראוי שפעילות חינוכית בצה"ל תמומן על ידי גורמים חיצוניים המעבירים את הפעילות. תחום החינוך לזהות יהודית חשוב ומהותי דיו על מנת שיוקצו לכך משאבים בתקציב הביטחון לטובת פעילות חינוכית ושבתות חינוך. על צה"ל להתקשר עם גופים חיצוניים באמצעות מכרזים פתוחים, גלויים ושוויוניים שיקבעו אמות מידה אחידות להתקשרות עם כלל הגופים המעבירים תכנים חינוכיים. אופי ההתקשרות עם הגופים צריך להיעשות בהתאם לכללי המנהל התקין ולשקף את עקרונות השוויון והפלורליזם בבחירת גופים עמם חיל החינוך מתקשר.

נוסף על כך, על מקח"ר לפעול לאלתר על מנת להגדיל באופן משמעותי את כמות שבתות החינוך המועברות על ידי ארגונים פלורליסטיים, זאת לצד קיום פיקוח הדוק על התכנים המועברים בכלל שבתות החינוך. יש להקפיד שחיילי צה"ל יחשפו למגוון פניה של היהדות במסגרת שבתות החינוך שהם חווים במהלך שירותם הצבאי. לצורך כך, יש לוודא שבמסגרת אותו אירוע נחשפים החיילים לרבדים שונים ופנים שונות של היהדות כך שיוצגו בפני החיילים מגוון דעות והשקפות, אשר יזכו למסגרת זמן דומה.