ראש השנה | מאמרים

בשער זה תוכלו למצוא מאמרים בנושאים שונים הקשורים למועדי תשרי ולחגיו. המאמירם עוסקים בנושאים כלליים כמו סליחה, תשובה והתחלה כמו גם בנושאים הקשורים לתכני המועדים השונים ולתפילות כמו 'ונתנה תוקף' או הישיבה בסוכה. לנוחיותכם, המאמרים מסודרים על פי סדר המועדים.

ראש השנה – רקע ומושגים בסיסיים
הרבה גליה סדן

        



ראש השנה חל בתאריכים א' בתשרי ו-ב' בתשרי (היום הראשון והיום השני של חודש תשרי). המילה "שנה" באה מן השורש ש.נ.ה., שמשמעותו היא לשנות, לחזור. מצד אחד אנחנו חוזרים על מעגל החגים, מצד שני אנחנו רוצים לשנות ולהשתנות, ולהתחדש עם השנה החדשה. הזמן שעובר לא תלוי בנו, אבל אנחנו יכולים להשפיע על איך שהזמן יעבור ומה נעשה בו. על פי המסורת, העולם נברא בראש השנה. כלומר, אם השנה היא התשע"א, בגימטריה (חשבון האותיות במספרים), עברו 5771 שנים מאז בריאת העולם. יש גם מסורות שטוענות שהספירה מתחילה מבריאת האדם ביום השישי של הבריאה, ולא מן היום הראשון של הבריאה.
לחצו כאן לקריאת המאמר המלא


מה'חלון לאט נפתח בחשיכה': על איילות וקרניים בפתחה של שנה חדשה
הרבה איילה מירון-שעשוע




מתי לומד תינוק ללכת?  מתי הופך פתאום ילד רך לילד עם תרמיל על הגב בדרך לכיתה א'? מתי נחרש קמט של חיוך בזווית העין?  מתי נעשה שיר חדש לחלק בלתי נפרד ממנגינת חיינו? מתי אפשר לומר בתחושה טובה שנפתחה בפנינו דלת חדשה, שהתחלנו פרק חדש בחיינו? מתי אנו מציינים תחילתה של שנה חדשה? השאלות הללו מעסיקות אותי בפרט בזמן אלול, כאשר התכונה לקראת החגים בעיצומה. מתי בדיוק, אני תוהה, עלי לצפות לפתיחת השער?

שאלת דקדוקי הזמן, משמעות הזמן וחילופי העיתים העסיקה רבות, כך אפשר ללמוד מקריאה במקורות חז"ליים, את החכמים, וחכמי המשנה בראשם. אחת משאלות הזמן המובהקות מופיעה מייד בפתיחה המהדהדת של מסכת ברכות: 'מאימתי קורין את שמע בערבית ?' או, במילים אחרות: מתי – על-פי לוח הזמנים היהודי - מתחיל יום חדש?

לחצו כאן לקריאת המאמר המלא


משמעותה של תקיעת שופר במשנת ראש השנה
שמואל הר




שיעור המתייחס לסוגיית הכוונה בתקיעת השופר. מערך השיעור כולל דף מקורות והסברים מפורטים למנחה. לחצו כאן להורדת השיעור


כוונת הלב ואחורי בית הכנסת
הרב יהוידע עמיר




אחת ממצוותיו הייחודיות של ראש השנה, שֶבה חייבים הכל, היא שמיעת קול השופר. מצווה זו עתיקה אף מתוכנו של יום זה כראשיתה של השנה, שכן מצינו כבר בתורה "ובחֹדש השביעי באחד לחודש מקרא קֹדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם" (במדבר, כט א). משנעשה היום ל'ראש השנה', ליום הדין ולאחד ממוקדיה של התשובה - נתפס השופר כביטוי מרכזי לאווירתו המיוחדת של היום. הוא נקשר – דרך האיל – לסיפור העקדה העומד במרכז קריאת התורה ונקשרו לו רעיונות מדרשיים שונים. לחצו כאן לקריאת המאמר המלא



קריאת התורה של ראש השנה כקריאה לאחריות הורית
הרבה גליה סדן




שלושה ילדים מופיעים בקריאות בתורה ובהפטרה לראש השנה: אחד גורש, שני נעקד על המזבח, שלישי ננטש. ישמעאל, יצחק ושמואל. את השנה אנחנו מתחילים בשלושה סיפורים שניתן לראות בהם סיפורים של כשלון חינוכי, כשלון הורִי.

האם הקריאות לראש השנה הן סיפורים של ויתור על הזכות לחנך, על הזכות להיות הורים? האם מטרתם ללמדנו כי עלינו לשים את הסמכות האלוהית מעל הכל, להעמיד את אמונתנו כערך עליון, מעל כל ערך מוסרי אחר?

דומה, כי תשובה חיובית לשאלות ששאלתי תותיר אותנו בדרך ללא מוצא. אנו, שלקחנו לעצמנו את הזכות לערער ולהרהר על מקורות הסמכות שלנו, שעבורנו אמונה היא האמונה בכל הטוב והמוסרי, איננו יכולים – קרוב לוודאי – לענות "כן" על השאלות האלה. ובכל זאת – אנחנו קוראים וקוראות את הסיפורים, סיפורים קשים ומכאיבים, שנה אחר שנה. ושומה עלינו - אם ברצוננו להפוך את יהדותנו לאקטיבית ומעמיקה - להפוך את המקורות, המנהגים והמסורות שלנו למשמעותיים לנו.

לחצו כאן לקריאת המאמר המלא


"צייר לי כבשה"
הרבה איילה מירון-שעשוע





חגי תשרי ספוגים באווירה ייחודית, הבנוייה מקשת מרהיבה של רשמים. ריחות וטעמים, פיוטים ומנגינות, צבעים ותמונות, מילים ורחשים, מתקבצים יחד בימים אלו לשלמות אחת, חגיגית, נוראת הוד, מרוממת נפש, משיבת רוּח, איתה אנו פותחים שנה חדשה בלוח העברי. ריח של התחדשות תלוי באוויר העולם. מגוון רחב ומרחיב לב של אותות מוכרים, כמו סימני דרך, חוזרים אלינו מידי שנה בימים הללו: תפוח טבול בדבש, שופר ברטט קולותיו, רימון בשפעו האדום, חלה עגולה, מתוקה, בגדי לבן חדשים, ריחו של הסכך הנחתך, הסוכה, שיש בה מקום לכל אורח.  
לחצו כאן לקריאת המאמר המלא


מדוע לא קוראים בתורה על בריאת העולם בראש השנה?
הרבה גליה סדן





דבר ידוע הוא, שבנוסף לקריאת פרשות השבוע, אותן אנחנו קוראים לאורך השנה כולה ומסיימים בשמחת תורה, התייחדה קריאה בתורה גם לכל חג וחג. ולא עוד, אלא שהקריאה בתורה לכבוד החגים קדמה בהרבה לקריאה בתורה מדי שבת. כבר בפרשת "הקהל" שבספר דברים מצווה האלוהים על משה לקרוא בתורה בחג הסוכות שבמוצאי שנת השמיטה. מאוחר יותר, בתחילת תקופת בית שני, מתאסף העם למעמד של קריאה בתורה שנערך דווקא ב"אחד לחודש השביעי", הוא האחד בתשרי.  מאוחר יותר, ובמקביל לקביעת הקריאה הסדורה בתורה, מתייחדות להן קריאות מיוחדות קבועות גם לחגים. כך למשל, אנחנו קוראים בשבועות, חג מתן תורה, על מעמד הר סיני, ובחנוכה – על חנוכת המזבח (אמנם קדום יותר לזה של ימי בית שני, אבל לא נדקדק בקטנות). כך גם וודאי עלתה בימי קדם שאלת הקריאה בתורה לראש השנה. לחצו כאן לקריאת המאמר המלא

לתנות תוקף אדם, עם ומקום - על לחנו של רוזנבלום ל'ונתנה תוקף'
הרבה דליה מרקס





רק כאשר אני שוהה מחוץ לישראל אני שמה לב עד כמה אווירת יום הכיפורים בארץ שונה, ואיני מתכוונת רק לרחובות השוקטים ולקדושה השורה בכל. אם תשאלו ישראלים מה המחשבה הראשונה העולה בראשם כשהם חושבים על יום כיפור, חזקה עליכם שלא מעטים יזכירו את מלחמת יום כיפור. הטראומה של המלחמה ההיא לא נשכחה. על אף שהייתי רק בת שבע ועל אף שלמרבה המזל איש מבני משפחתי שלחמו במלחמה הזו לא נפגע, ילדותי - מרגע הישמע קול האזעקה - לא היתה שלמה עוד.

לקריאת המשך המאמר באתר "הזמנה לפיוט"

"תשובה ותפילה וצדקה"
הרב יהוידע עמיר





"בראש השנה יִכַתבון - וביום צום כיפור יֵחַתמון" – במילים אלה עוטף בעל פיוט "ונתנה תוקף" את הדרמה השמימית, שהמסורת מציירת לפנינו בהקשרם של הימים הנוראים. כל באי עולם עומדים לדין לפני האל בראש השנה, קבעה כבר המשנה. בעל הפיוט ממשיך רעיון זה ומתאר כיצד נפתחים בימי-יִראה אלה הספרים, כיצד נתקע על ידי אי-מי בשופר גדול וקול דממה דקה נשמע ברחבי בית הדין של מעלה, כיצד נחפזים המלאכים למלאכתם אחוזי חיל ורעדה, כיצד נקבעים ונחתמים גורלו של כל יחיד, מהלך התפתחותה של כל ממלכה, עתידה של האנושות. שני צדדים לאירוע קוסמי זה. בראש השנה מתייצב האל כמלך אל חי וקיים; ביום הכיפורים מופיע המלך כמוחל וסולח. בראש השנה נכונה מלכות האל על "כל הארץ" על אדני ההכרזה החגיגית שדְברוֹ "אמת וקיים לעד". ביום הכיפורים זוכה המלכות לקיומה בכוח הבִטחה שהוא "מעביר אשמותינו בכל שנה ושנה", שהוא מוליך את האנושות החוטאת שוב ושוב אל המקום שממנו מתחיל המאמץ האנושי לעשות טוב ולבחור בטוב. לחצו כאן להורדת המאמר

תשובה, תפילה וצדקה כקריאה לחשבון נפש ליברלי
הרב גלעד קריב





דומה כי מעטים הם רגעי התפילה במהלך הימים הנוראים, בהם מיתרי הלב נמתחים כברגעי שירתו של הפיוט העתיק "ונתנה תוקף". מילים רבות נכתבו על פיוט זה, מקורו ואופן התגלגלותו למחזור. ניגוניו העתיקים וניגונו החדש אשר נולד בשדות עמק יזרעאל לפני שנים אחדות, משתווים בעוצמתם אך למנגינת "כל נדרי". יחד עם זאת, בצד ההתרגשות הגדולה האוחזת בנו לשמע הפיוט, מן הראוי שנשים לבנו לתכניו המורכבים והקשים. מעטות הן התפילות המציגות בפנינו בחדות כה גדולה את רעיון מלכותו של האל על עולמו, את אפסיותו, זמניותו וחולשתו של האדם ושליטת האל על גורלם של היחיד ושל הציבור. לנו כיהודים מתחדשים, אשר אמונתם מעניקה מקום רב לספק ולשאלות, מילותיו של הפיוט אינן קלות. דומה, כי בלא מעט מובנים, פיוט זה מתייצב כנגד תפיסות העולם הליברליות וההומאניות, שאנו, יהודים רפורמים ויהודים חילוניים, אוחזים בהם. את מיטב כלי הפרשנות המטאפורית, זו המבקשת לצאת מפשט הדברים, אנו נדרשים להפעיל על מילותיו המייסרות והמעוררות של הפיוט. לחצו כאן לקריאת המאמר המלא


"על צדקה וראיית פנים"
נורית והרב אבי נוביס-דויטש





בלימוד זה תהיה המטרה להתמודד עם כמה שאלות סביב הקשר הראוי בין נותן הצדקה למקבל הצדקה, תוך שימת לב לכך שהקשר עלול להיות במקרים רבים סוג של יחסי שעבוד ופטרונות. ננסה להדגיש כי נתיב הפתרון ליחסי צדקה ראויים עובר דרך ההתבוננות פנים אל פנים בעני. אגב כך תושמע ביקורת על חלק מדרכי הצדקה הנהוגות היום בקרב המעמד הבינוני והגבוה בישראל, דבר שעשוי לגרום אי נוחות לחלק ממשתתפי הדיון. התקווה היא שדווקא מתוך אי הנוחות תצמח התמודדות אישית משמעותית של המשתתפים עם הדילמות המוצגות כאן לגבי העוני בחברתנו.

לחצו כאן להורדת השיעור

השיעור נכתב עבור "קהילת צדק" - מרכז לפיתוח אחריות חברתית קהילתית. חומרים נוספים הקשורים לעשייה חברתית וקהילתית ניתן למצוא באתר:
www.ktzedek.org