במלאת שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין הפיקה מועצת הרבנים המתקדמים אוגדן תפילה ולימוד לציון יום הזיכרון. באוגדן שבעה שערים: פרקי התייחדות וזכרון; פרקי משניות; פרקי זיכרון; פרקי עיון ולימוד; פרקי חשבון נפש; פרקי אזכרה ופרקי תקווה ושלום. שערים אלו כוללים מגוון רחב של מקראות מסורתיים ובני ימינו, שירה עברית ומקורות אשר נכתבו בעקבות הרצח וקביעתו של יום הזיכרון הממלכתי. האוגדן מופיע במהדורת WORD על מנת לאפשר עיצובם של מעמדי וטקסי זיכרון קהילתיים ויישוביים.
שנים אחדות לאחר הרצח פרסם מר אשר יובל, איש ירושלים, נוסח של פיוט סליחות לציונו של יום הזיכרון הממלכתי. הבחירה במטבע המסורתי של פיוט סליחות לציונו של היום מדגישה כי הדגש המרכזי ביום זה הוא חשבון הנפש האישי והציבורי והניסיון להפנים את לקחי הרצח ובראשם – בלימת הקנאות.
לאחר רצח רבין נכתבו יצירות שונות המדגישות את סכנתה של הקנאות ואת חובתה של החברה הישראלית להתמודד עם תופעה קשה זו. חלק מיצירות אלו נכתבו על יסוד מקראות מסורתיים כדוגמת קינות תשעה באב. לקריאת קינה בת ימינו אשר נכתבה על ידי הרב גלעד קריב, בדגש על תופעת הקנאות, בצדן של תופעות חברתיות קשות נוספות לחצו כאן.
10b5.jpg?id=6095057){kind=small}
newb3b4.jpg?id=6095051)
de18.jpg?id=6095052)
68bb.jpg?id=6096714)