לחצו כאן

פורים מאמרים ושיעורים 

בשער זה תוכלו למצוא מאמרים הנוגעים להיבטים מגוונים של חג הפורים – הקשר בינו לבין יום הכפורים, הומור שמחה ואמונה, נשים גברים ומערכות היחסים ביניהם כמו גם נסיונות להתמודד עם תכנים מורכבים במגילת אסתר – תכנים של שנאה ונקמה

 בואו להגיב על המאמרים בפייסבוק 

 

מסיכות
הרבה כנרת שריון

 

        
בספר ויקרא י"ט,ד' כתוב: "אל תפנו אל האלילים ואלוהי מסכה לא תעשו לכם אני ה' אלוהיכם". נשאלת השאלה מדוע מציינים איסור באמונת אלילים וגם איסור באמונת אלוהי מסכה - האומנם אינם זהים? מהו ההבדל? הלא האיסור הכללי נגד עבודת אלילים צריך לכלול גם עבודת אלוהי מסכה! ואני מוסיפה את השאלה: איך האיסור הברור הזה מתקיים עם המנהג הוותיק והמקובל להתחפש במסכות בחגיגות פורים? לחצו כאן לקריאת המאמר המלא


כי-פורים
בטחה הר-שפי




בחג הפורים קיים פרדוקס, בין קלילותו לכאורה של החג לבין הכובד והמכובדות היתרה שהוענקה לו על-ידי חז"ל. חג הפורים, על כל מצוותיו ומנהגיו, מגלם את ההפך הגמור מכובד הראש ומהיראה הנדרשים מן היהודי לאורך כל שאר ימות השנה, בלומדו תורה ובקיימו את מצוותיה. הוא מהווה את ה"איפכא מסתברא" של מעמד הר סיני, את המקבילה ליום הכי-פורים. מן הבחינה ההיסטורית, מגילת אסתר מציינת שלב חשוב ומכריע בתולדות האמונה והמסורת. מעתה נמסרים המפתחות לידי האדם לפרש את המציאות, לפעול בה ולגלות את הא-ל המסתתר, ללא תיווכם של הנביאים. לחצו כאן לקריאת המאמר המלא


נס, הפוך ובוץ: על ההומור ועל המגילה
הרב מיכאל מרמור



בספרו של אומברטו אקו "שם הורד" עוסקת העלילה במסה נעלמת של הפילוסוף אריסטו, שדנה בהומור. נזירים ודמויות עסיסיות אחרות המאכלסות מנזר בימי הביניים מתים בזה אחר זה, עד שמתברר בסוף שאיש דת קנאי הורג אותם, כדי שתוכן החיבור של אריסטו לא ייוודע. וכל כך למה? כי היכולת לצחוק נתפסת כאיום ישיר על האמונה באל הנורא והאיום. ההומור חותר תחת כל שלטון, מערער את יסודותיו ומחליש כל כוח אבסולוטי. ואולי ראשית המהפכה המודרנית אינה בספקנות המהוללת, אלא במה שקדם לה – הצחוק החופשי, שנגדו היה הנזיר של אקו מוכן להילחם עד מוות? לחצו כאן לקריאת המאמר המלא

פורים חג הפוך
שרה שוב




מי נתן את ההוראה לשמח בחג הפורים היה מרדכי היהודי – לא הקב"ה ולא חז"ל, כי אם יהודי מכובד, מתבולל לשעבר, שטיפס והגיע למעמד גבוה בחצר מלכותו של מלך פרס: "וַיִּכְתּוֹב מָרְדְכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים, לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עוֹשִׁים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׁר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חָמִישָּׁה עָשָׁר בוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה; כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָּהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם, וְהַחוֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָגוֹן לְשִׂמְחָה וּמְאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׁוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לֶאֶבְיוֹנִים" (מגילת אסתר ט', כ-כב'). לחצו כאן לקריאת המאמר המלא


פורים - גלות וארץ ישראל
הרב גלעד קריב




התרבות העברית המתחדשת הרבתה, כידוע, לעסוק בחגי ישראל, באופן אשר רתם אותם, לא אחת, לשורות המפעל הציוני הגדול של חידוש ימי העם בארצו. כך זכו חנוכה, ט"ו בשבט ול"ג בעומר למלבושים חדשים, אשר העניקו להם רעננות עברית ומאוחר יותר ישראלית. גורלו של חג הפורים לא היה זהה לחלוטין. העיון בפרותיה של התרבות העברית מלמד כי מחולליה התייחסו בחשדנות זהירה כלפי החג ומסריו. פורים אשר נשען במרוצת הדורות על שילוב מרתק בין רוח שטות לעומק רעיוני והלכתי, נדחק כל כולו, בקרב קהלים עבריים וישראלים רבים, אל זירת הקרנבל והילולת הילדים. מעטים הם הביטויים הספרותיים והאומנותיים אשר התמקדו במסריו המורכבים והרציניים יותר של החג. לחצו כאן לקריאת המאמר המלא

נשים, נשיות, גברים וגבריות במגילה

זוגיות ומעמד האישה – הרהורי פוסט-פורים
הרבה גליה סדן




מעמדה של האישה ומעמד הנשים כולן איננו נקבע בעולם שכולו נשי. רק מתוך התמודדות עם השונה, עם האחר, אנחנו מגבשים ומגבשות את זהותנו. על כן, כל דיון במעמד האישה צריך שיתקיים מתוך ראייה כוללת של עולם גברי-נשי ונשי-גברי, מתוך בחינה של יחסי הגומלין שביניהם כמו-גם יחסי הכוחות שביניהם, וכבר חז"ל עמדו על כך. את הפסוק "ויקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתנה" שבפרק השני בבראשית, הפסוק המתאר את בריאת האישה מצלעו של האדם, מפרש המדרש בדרך יצירתית ביותר. לחצו כאן לקריאת המאמר המלא

גולים במולדת: יהודים ונשים במגילת אסתר
הרבה תמר דובדבני

 


"גלות", על פי מילון אבן-שושן, אינה רק "עקירה מאולצת מארץ המולדת", אלא גם "שהות בארץ נכרייה", ו- "כינוי לחיי נדודים, סבל ומצוקה". השימוש במונח "גלות" במאמר זה מבטא רעיון מורכב של "אי-בית", של זרות וניכור, ובמובן עמוק יותר – את תחושתם של אלה שאינם נמנים על "ההגמוניה". אנשים ונשים החשים שזהותם (הדתית, הלאומית, המגדרית וכו') אינה זהותו של הכלל בתוכו הם חיים, ומתוך כך הם חיים כזרים בעולמם. תחושות אלה יכולות להפוך ל"סבל ומצוקה", כאשר הכלל, מצידו, אינו רגיש לקבוצות אלה, ואינו מאפשר להן לבטא את זהויותיהן העצמאיות. לחצו כאן לקריאת המאמר המלא


 בואו להגיב על המאמרים בפייסבוק

משחק ההפכים הסמוי של מגילת אסתר
יוכי ברנדס

 

במגילת אסתר מופיעים כמה מן התיאורים הקשים ביותר של דיכוי נשים: מלכה המגורשת בשל אמירת "לא" לגבר; חוק נגד סירוב נשי; נערות צעירות המטופלות שנה שלמה בשמנים ובתמרוקים כדי להכשירן לתפקיד; קטינות הנלקחות מבתיהן ונכלאות בהרמון; גבר מבוגר הבועל בתולות לתיאבון; ועוד תיאורים שונים ומשונים במסורת דיכוי הנשים שידעה האנושות מאז ומעולם. לא פלא שמגילת אסתר היא אחד הספרים המקראיים השנואים ביותר, ולא רק על פמיניסטיות. לחצו כאן לקריאת המאמר המלא

"ונהפוך?!" – חילופי זהויות מגדריות בפורים ובחיים
הרבה דליה מרקס

 

לא רק אנחנו מתחפשים בפורים, מגילת אסתר עצמה כולה הסתר וחילופים. מעניינים במיוחד מקרים של חילופי מין וערעור זהותם המגדרית. קחו למשל את הסריסים, אלה שתפקידם היה לשמור על הנשים כשאלה התכוננו למפגש עם המלך אחשוורוש ולספק להן את כל צרכיהן. הסריסים הם גברים שניטלה מהם גבריותם, הם שרויים בעולם נשי אבל אינם נשים, תפקידם לסייע לנשים ולשמש בני בריתן אבל באותה עת גם 'לשטר' אותן. לחצו כאן לקריאת המאמר המלא
 

המשתה
הרבה גילי צדקיהו

 
המגילה מספרת על המשתה שאחשוורוש עורך, מאה ושמונים ימים של ראווה בפני שריו ועבדיו. בתום ששת חודשי המשתה הזה, הוא עורך משתה לכל אנשי שושן. המשתה ההמוני נמשך שבעה ימים. בזמן משתה זה עורכת ושתי משתה לנשים. לחצו כאן לקריאת המאמר המלא
 

מרים חיי מלך
הרב ישי רון

 
חייו של מלך טובים וראויים לכל קנאה. שכן כל דבר בו יחפוץ - בהישג ידו נמצא; הוא אינו נדרש לאיפוק או לדחיית הסיפוק, וכל העם מגויס למלא רצונו - לבדרו. ומי אם לא אחשוורוש - מלך נהנתן, רודף משתאות ונשים – חלומו של כל גבר מגשים, להיות כתינוק בן-יומו שדחפיו-גחמותיו נענים. לחצו כאן לקריאת המאמר המלא


שמחה, נקמה, עמלק ופורים:
הצעות שונות להתמודדות עם הקושי שבמגילה

 

שמחת פורים
הרב יהוידע עמיר

 
שמחת פורים שונה משמחת כל חג אחר. כאן מתחלפים כובד הראש והמסגרת ההלכתית המתחמת, המאפיינת כרגיל את חגי ישראל, בשמחה קרנבלית פורצת גבולות, במצווה "להתבסם" בשתיית יין עד שכרות ממש; כאן מחליפות התחפושות הנועזות את בגדי החג ורעש הרעשנים מחריש את קול הקורא במגילה. גם סיפורו של חג פורים שונה מהסיפורים העומדים ביסוד כל חג ומועד המצוינים בלוח השנה העברי. לחצו כאן לקריאת המאמר המלא


מליצת יושר לפרקיה האחרונים של מגילת אסתר
הרב גלעד קריב

 

מסכן חג הפורים ! מבין כל חגי ישראל דומה כי אין חג עברי אחר בו קיים פער כה גדול בין האהדה העממית לה הוא זוכה לבין תחושות חוסר הנחת של מלומדים והדיוטות בנוגע למסד הרעיוני ולמסרים החינוכיים שלו. בלי להתכחש ליופייה הספרותי של המגילה, הרי שפרקיה האחרונים מותירים רבים מאתנו עם תחושות מעורבות ואולי אף עם טעם קצת מריר. מעשה הנקמה המתואר בסיומה של המגילה (בין השאר, באמצעות התיאור הבא: "ויכו היהודים בכל איביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו בשנאיהם כרצונם" (אסתר, ט', ה')), אינו נקרא בקלות על ידי הקורא בן זמננו ורק המולת הרעשנים, מנהגי הקריאה הססגוניים של שמות בני המן והאווירה הכללית מסיטים את הדעת מפשוטם של דברים. לחצו כאן לקריאת המאמר המלא

 בואו להגיב על המאמרים בפייסבוק

 

שראיען (=זָעוֹק ) – עמלק
הרב מאיה ליבוביץ'

 



על הסוגיה: האם לקרוא את פסוקי הנקמה שבמגילת אסתר ושבפרשת זכור

השבת שלפני חג הפורים נקראת "שבת זכור" על שום מילת הפתיחה של הקטע (מסוף פרשת כי-תצא) שקוראים בה:"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים. והיה בהניח ה' אלהיך לך מכל אויביך מסביב בארץ תמחה את זכר עמלק מתחת השמים, לא תשכח" (דברים, כ"ה, י"ז-י"ט). עמלק הוא אחד מעממי הארץ הקדומים שישבו ונדדו בנגב ובחצי האי סיני ונלחמו בבני ישראל בעת נדודיהם במדבר. הם הציקו לישראלים כל כך עד שנתגבשה הדעה כי "מלחמה לה' בעמלק מדור דור" (שמ', י"ז, ט"ז). משהוקמה המלוכה הייתה המלחמה בעמלק אחת מפעולותיהם החשובות של מלכי ישראל. לחצו כאן לקריאת המאמר המלא

מכת עמלק
הרב סער שקד

 



בפורים של שנת תשנ"ג, 1994, נכנס רופא יהודי בשם ד"ר ברוך גולדשטיין למערת המכפלה שבחברון ופתח באש לעבר המתפללים המוסלמים ששהו במקום. 30 איש נהרגו ועוד עשרות נפצעו בדרגות חומרה שונות. נחשול של מהומות פרץ ברחבי הגדה, והצבא נקרא להתפרס בשטחים בכדי לדכאן. אני עמדתי לסיים את פרק ההכשרה כלוחם, ופלוגתי נשלחה לחברון וסביבתה. כל החופשות המתוכננות בוטלו. חוסר הוודאות הציפה את חיינו הצעירים. מה יהיה? לאן עוד נישלח? האם יוחזרו ימי החופשה האבודים? האם קורס מפקדי הטנקים (אליו הייתי מיועד) יפתח במועדו?  לחצו כאן לקריאת המאמר המלא

עניין של זמן
הרבה ד"ר דליה מרקס

 



לעתים נראה שכל הפרויקט האנושי הוא מלחמה בזמן. והנה דווקא אדר א', אותו חודש צנוע, שבא ונדחק ועיבר לנו את השנה, מציג תמונה של פיוס. הרבה דליה מרקס מקבלת את פניו

לקריאת המשך המאמר באתר אבי חי 
 

מוכרחים להיות שמח?
הרבה ד"ר דליה מרקס

 



הרבה דליה מרקס מתקוממת נגד האתוס שקורא להרגיש טוב, להסיט את מה שגורם סבל ולהיות שמח בכל מחיר. אדר ב' וציוויו להרבות בשמחה הוא העיתוי המושלם להסביר לכולם למה.

לקריאת המשך המאמר באתר אבי חי