דבר היושב ראש

ראובן מרקו ויאיר לוטשטיין

התנועה הרפורמית והחברה הישראלית.
שיחה עם ראובן מרקו (היו"ר היוצא של התנועה הרפורמית) ויאיר לוטשטיין  (היו"ר הנוכחי).

התנועה הרפורמית – על מה ולמה?

ראובן: לי באופן אישי התנועה הרפורמית מאוד מתאימה. אני מאוד מחובר לזהות היהודית שלי,אני שואב השראה מהמקורות היהודיים בכל תחומי החיים, לאו דווקא בבית הכנסת לדוגמה כמעסיק אני רואה תמיד לנגד עיניי את המצווה שלא להלין שכר וכדומה. בנוסף,התנועה הרפורמית שמה דגש על בחירה האישית, ישנה דרישה ללמוד ולחקור ואז לבחור את מה לקיים וכיצד.הרבנים שלימדו אותי מעולם לא סיפקו לי תשובות מוחלטות,הם לא הכריעו עבורי,לי זה מתאים. חשוב לי לבחור בעצמי את הדרך שלי בעולם. כאשר יש בחירה יש גם פלורליזם, משום שבחירה מחייבת ריבוי דעות, ואני מאמין מאוד בדרכה הפלורליסטית של התנועה.

אני מוטרד מאוד מזה שהחברה החילונית לא מחוברת לזהות היהודית שלה, וחשוב לי להחזיר את היהדות הביתה, לכלל החברה הישראלית. חשוב להוציא אותה מהשליטה הממסדית של הרבנות האורתודוקסית ולאפשר לכולם להתחבר אליה בדרכם.

יאיר: במשך השנים יצא לי להתנדב במסגרות שונות של התנועה וכך יצא לי להיחשף למגוון העשיר של העשייה, גם בשטח, בקהילות וגם על ידי הצוות המקצועי של מטה התנועה. עשייה שנוגעת כמעט בכל תחומי החיים: חינוך, קהילה, שוויון חברתי, מגדרי,צדקה לעניים,עבודה עם קהלים מגוונים ועוד. בכל פעם התרשמתי מההשפעה הרבה שיש לעשייה הזאת על החברה הישראלית,ואני גאה להיות חלק ממנה. מעבר לזאת אני מאוד מחובר לתפילה, לריטואלים ולליטורגיה היהודית הרפורמית,וחשוב לי להיות חלק מקהילה. 

מחברי עורך הדין ירון שביט שהיה גם כן יו"ר התנועה בעבר, למדתי שלתנועה הרפורמית שנכנסת למאה השלישית שלה היו שלוש תקופות, המאה הראשונה- התקופה האירופית, המאה השנייה היא התקופה האמריקאית, והמאה השלישית שאנו פותחים אותה היא המאה הישראלית, אני ממש מתרגש להיות חלק מהמפיכה הישראלית הזאת, ואני רואה את זה קורה, דרך התפילה, דרך הקהילות… 

למה צריך תנועה רפורמית בישראל?

ראובן: מדינת ישראל זקוקה ליהדות, והזרם האורתודוקסי אינו מספיק משום שהוא לא מצליח לדבר אל יהודים רבים, בעיקר חילונים, ולתת להם מענה זהותי. לעומת זאת התנועה הרפורמית מנגישה את היהדות באופנים רבים שמתאימים הרבה יותר לרוב החברה בישראל בגלל שהיא משלבת בין ערכים ליברלים,לבין ערכים יהודיים. לדוגמה,ערך השוויון, שהוא ערך מאוד חשוב אצלנו, שוויון מגדרי ושוויון חברתי. לתנועה הרפורמית יש תפקיד בכל חלקי החברה הישראלית: אנחנו מנסים להביא פלורליזם לציבור הדתי, ויהדות לציבור החילוני. 

כיום מדינת ישראל אינה מאפשרת בחירה. היא מפלה לרעה את הזרמים הלא אורתודוקסים והדבר הזה צריך להשתנות… או שאף לא אחד יקבל או שכולם יקבלו באופן שוויוני. מונופול ידוע כדבר הרסני והרבנות בישראל היא רק עוד דוגמה לכל מה שרע בסוג כזה של מונופול. 

יאיר: הסיסמה שלנו היא שיש יותר מדרך אחת להיות יהודי, ואני מאמין שזה מאוד נכון לחלקים שלמים בחברה הישראלית. הישראלים שאני פוגש צמאים לתוכן יהודי רוחני אבל בגלל שלרבים מהם נמאס מהיהדות האורתודוקסית, הם מואסים ביהדות בכלל, עד שהם צריכים רב או רבה בשביל טקסי חיים, ואז הם מתחברים מחדש. אנחנו רואים עליה משמעותית בכמות הישראלים שבוחרים להתחתן דרך התנועה הרפורמית, מחפשים לקיים בר או בת מצווה ללא מחיצות, ומגיעים אלינו לטקסים שונים, וכל מי שמגיע מתרגש ולא מאמין שיכולה להיות גם יהדות שכזו, מכילה, נעימה,ומותאמת.

ראובן מרקו – הזמנה לקהילות נתן יה בנתניה

למה קשה לתנועה הרפורמית לגדול בארץ?

ראובן: אני מאמין שאין באמת בעיה אינהרנטית, ושהקושי טמון בסיפור התקציבי. התנועה הרפורמית כמעט לא מתוקצבת על ידי המדינה ולכן קשה לה לגדול. אין מספיק בתי כנסת, קשה עד כמעט בלתי אפשרי להיכנס למערכת החינוך, אי אפשר לחדור לצבא או לכל מוסד אחר בו האורתודוקסיה שולטת בכיפה. אם היה בית כנסת רפורמי בכל שכונה במימון המדינה או במוסדות הממומנים על ידה, אם לרבנים שלנו היה מותר לחתן באופן רשמי, אם מדינת ישראל הייתה מכירה בזכויות של התנועה, היינו בוודאי כבר במקום אחר. אין בעיה בחברה, החברה הישראלית אינה שמרנית, היא כל הזמן משתנה, והדוגמה הכי טובה היא מהפכת החתונות, יותר ויותר זוגות בוחרים להתחתן בחתונה רפורמית, חתונה יהודית ושוויונית. העובדה היא שהתנועה גדלה בעשור האחרון במספרים משמעותיים והדבר גם יוצר איום על המונופול שמתנהג כמו שמונופולים מתנהגים כאשר מאיימים על עצם קיומם.

יאיר: הממסד הדתי מאוד מאוד חזק וככל שאנחנו מצליחים יותר אנחנו מאיימים עליו, המלחמה בנו מקשה מאוד על השתלבות בחברה הישראלית, הרבה פעמים עושים לנו דמוניזציה ולכן קשה לנו, אבל גם אני לא חושב שיש משהו מהותי לרוב החברה הישראלית נגד התנועה הרפורמית, זה עניין של הסתגלות , הרבה אנשים מחפשים את השוויוניות בתפילה,לשבת כל המשפחה ביחד ולחגוג יהדות המותאמת לערכים מודרניים. רוב החסמים הם חשיפה, אין מספיק חשיפה…

מה האתגר הגדול של התנועה הרפורמית?

ראובן: מעבר לדברים החשובים מאוד שיאיר ציין יש אתגרים נוספים שאנחנו חייבים לתת עליהם את הדעת. פיצוח האתגר התקציבי של התנועה הוא קריטי ליכולתה להמשיך ולהצליח בעתיד. אנחנו נצטרך להיסתגל לדרכי מימון אחרות, מתוחכמות ומתקדמות. נצטרך למצוא פריצות דרך למימון ממשלתי וניצול הזדמנויות למימון כזה בכל מסלול אפשרי. אנחנו גם חייבים לפתח ולהדק את הקשרים שלנו עם יהדות התפוצות ולהיות משאב חשוב עבורם של ידע, חיזוק הקשר לישראל והעמקת הקשר עם היהדות הישראלית-רפורמית המתפתחת כאן בדורות האחרונים. יש לנו אתגרים ואנחנו נוכל להם אם נפנים שמדובר בריצה לטווח הארוך שמחייב אותנו שלא להרפות לרגע מן המאמץ והמיקוד. 

יאיר: אני חושב שהאתגר הגדול שלנו הוא חדירה לקהלים חדשים: הציבור המזרחי, הרוסי, והתפרשות לאזורים גיאוגרפיים נוספים. אנו נתפסים כתנועה אשכנזית אמריקאית, אבל בשנים האחרונות אנחנו מוצאים מגוון של אנשים בחברה הישראלית שהם חלק מהותי התנועה, ואנו צריכים לראות כיצד אנו מכניסים אותם פנימה ומוצאים שותפים חדשים לדרך. מעבר לזה יש לנו אתגר מדיני: להשאיר את מדינת ישראל גם יהודית וגם דמוקרטית. בהקשר הזה אני רואה מאוד את התרומה של המרכז הרפורמי שנאבק בגזענות, בהדרת נשים ובסוגיות של חופש דת ומדינה.

איך תיראה התנועה הרפורמית בעוד עשר שנים?

ראובן: אני חושב שנראה קהילות נוספות קמות ומצטרפות לתנועה. אמנם לא גידול בקצב שהיה לנו בעשור הקודם אבל עדיין בקצב משמעותי. נראה קהילות גם במבנים ייחודיים וחדשניים, דוגמת קהילות הצעירים שלנו, קהילות "תלמים" או קהילות לאוכלוסיות ייעודיות כגון קהילות "שירת הים", "שירת הגן", ו"שירת הבאר". אני מעריך שנסיים פרויקט בינוי גדול אחד, מבנה למכינה הקדם-צבאית, ונהיה בשלבים מתקדמים של המרכז הרפורמי לחינוך ומחנאות שבין היתר ישמש את מחנה הקיץ שלנו. התנועה, לדעתי, תמשיך להיות התנועה המובילה בשיח יהודי מתקדם ומתחדש, שיח ישראלי ייחודי שחובק ותומך גם את יהדות התפוצות. ועדיין זו תהיה רק ההתחלה.

יאיר לוטשטיין הזמנה לקהילות כל הנשמה בירושלים

דילוג לתוכן