הדרשה השבועית

פרשת תצוה

מקדש בימינו ?! - הפטרת תצוה

הרבה סטייסי בלנק


יחזקאל מ"ג 27-10 (ככל המנהגים) יחזקאל מ"ג 19-10 (המלצה רפורמית)

מהי המטרה של בנייה? איך בנייה משפיע על בני האדם?

פרשת תצוה היא חלק ב' של הוראות ה' למשה בהר סיני לבניית משכן. כאן מתואר כל פרטי לבוש הכהנים והוראות הטקסים שהם יבצעו שם.

ההפטרה של פרשת השבוע היא מספר יחזקאל, נביא שנולד בבבל בקרב קהילת גולי ירושלים לאחר חורבן בית ראשון. בחזונו, שהוא הפטרת השבוע, מפרט הנביא את בניית בית המקדש מחדש שיתקיים כשכר לבית ישראל אם יחזרו בתשובה מדרכיהם הרעות.

אם את מאמינה שהדרך הטובה ביותר לזכות לחיים של שגשוג ושלום היא באמצעות פולחן קורבנות בבית מקדש מרכזי, נאום יחזקאל יכול לספק לך הרבה מוטיבציה לשנות את דרכך.

אולם כיום, רבים מאיתנו - היהודים המאמינים, איננו סבורים שגאולת עמנו קשורה בבניית מקדש ובהקרבת קורבנות. נוכל להעריך את השמירה על זכר בית המקדש, כמו רבני התלמוד, אבל זה לא עוזר לי בחיי או בבניית חזון לעם היהודי לעתיד.

ברצוני לאמץ השקפה אחרת לגבי המשמעות של בניית מקדש שיכול לדבר על הצרכים שלנו היום.

אתחיל בשני הפסוקים הראשונים של ההפטרה: אַתָּה בֶן אָדָם הַגֵּד אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת הַבַּיִת וְיִכָּלְמוּ מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם וּמָדְדוּ אֶת תָּכְנִיתוְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו וְכָל צוּרֹתָו וְאֵת כָּל חֻקֹּתָיו וְכָל צוּרֹתָיו וְכָל תּוֹרֹתָיו הוֹדַע אוֹתָם וּכְתֹב לְעֵינֵיהֶם וְיִשְׁמְרוּ אֶת כָּל צוּרָתוֹ וְאֶת כָּל חֻקֹּתָיו וְעָשׂוּ אוֹתָם. (יחזקאל ל"ג, 11-10)

לפני שאפשר לבנות את בית המקדש, יחזקאל אומר שהעם צריך לעבור תהליך של חשבון נפש ותשובה. הם עשו רע וחייבים לעשות כפרה. רק כשהם יהפכו לאנשים טובים יותר, אז הם יהיו ראויים לעסוק בעבודת קודש.

הרד"ק - הרב דוד קמחי, שחי בצרפת במאה ה-12, ציין שחטאי העם הם סיבת חורבן בית המקדש הראשון. על ידי עזיבת דרכים רעות, הם יביאו את ה' לקרבם כמו שכתוב פסוק לפני תחילת ההפטרה שלנו: עַתָּה יְרַחֲקוּ אֶת זְנוּתָם וּפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם מִמֶּנִּי וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם לְעוֹלָם. (יחזקאל מ"ג, 9)

רבינו בחיי, שחי בספרד במאה ה-13, מוסיף בחיבורו התיאולוגי המכונן "חובות הלבבות" (שער שלישי - שער עבודת האלוהים), שחזרה בתשובה אמיתית, כפי שציין יחזקאל "ויכלמו מעונותיהם", כרוכה בתחושת בושה. אדם שמודה בחטא עם חזות מתנשאת אינו נחשב שבאמת חזר בתשובה. תחושת בושה על המעשה הרע היא תכונה ראויה להערצה. זה מראה שלאדם הזה באמת יש לו מצפון ושהוא ומתכוון לפעול לשפר את עצמו.

הצעד הבא, אם נמשיך עם תפיסתו של הרד"ק, הוא להתחבר לאמונה. הוא אומר שקריאתו של יחזקאל "וישמרו את כל צורתו ואת כל חוקותיו" היא קריאה לאמונה. מי ששומר על רעיון למשך דורות בלי שיתממש, הוא אדם מאמין. הוא אומר: "ואם לא יאמין, לא יזכה." צריך להאמין שהטוב הוא אפשרי כדי שיהיה טוב. צריך להאמין שאפשר להצליח כדי להצליח.


לבסוף, בניית מקדש אינה חייבת להיות בניית מקדש גרנדיוזי פיזי במרכז ירושלים. בקריאה המקורית לבנות משכן, כמסופר בתורה, ה' עשה זאת מתוך הבנת הצורך האנושי במרחב פיזי ופולחן מוחשי. היום, אנחנו כבר אומרים שקשר עם ה' הוא לא דבר מוחשי – אנחנו כבר מבינים מה זה לחיות בעולם ווירטואלי.

הרב חיים מוולוז'ין, שחי בפולין-ליטא בתחילת המאה העשרים, כבר קידם את הרעיון של מקדש ווירטואלי. הוא אמר שהאדם בעצמו יכול להיות מקדש. בספרו "נפש החיים" הוא טוען שבכל דור ודור בונים משכן – כי המשכן הוא לא בניין אלא חלק מהאדם. הוא כותב שה' אומר: "אל תחשבו שתכלית כוונתי הוא עשיית המקדש החיצוני. אלא תדעו שכל תכלית רצוני בתבנית המשכן וכל כליו. רק לרמז לכם שממנו תראו וכן תעשו אתם את עצמכם שתהיו אתם במעשיכם הרצויים כתבנית המשכן וכליו. כולם קדושים ראוים ומוכנים להשרות שכינתי בתוככם ממש."

הוא מוסיף שלא יכול להתקיים מקדש פיזי אם המקדש הפנימי בתוך האדם מקולקל. לפי הרב חיים, אדם מקבל מוטיבציה לעשות טוב מרצונו להרגיש את נוכחות ה' בקרבו – שהשכינה שוררת בקרבו.

עבורי, הרעיונות הללו מעלים את השאלות הבאות: מה מניע אנשים לעשות טוב? כשאנשים עושים דברים רעים ופוגעניים, מה גורם להם באמת להתחרט ולשנות את דרכם?

אולי תשובה אפשרית יכולה להיות שמי ששואף לעשות טוב ועובד על עצמו בצורה עקבית, יכול להגיע לתחושת שלווה פנימית – הוא בונה את המקדש הפנימי שלו. כיום יותר ויותר אנשים סובלים מחרדה. אם היינו מסוגלים להתמקד בפעולות הבסיסיות של חיי היומיום, זה עשוי להיות המפתח לבניית בית המקדש שלנו. אנו יכולים לפאר את מקדש הגוף על ידי שינה טובה, אכילה בריאה ופעילות גופנית סדירה. אנו יכולים לפאר את המקדש הקהילתי שלנו על ידי התנהגות מודעת של צדק וחמלה ודרך אהבה לעצמנו, לקהילה שלנו, לאנושות ולעולם. אנו יכולים להאדיר את המקדש הרוחני שלנו על ידי קביעת זמן להתבוננות באלוהים, בין אם היא מדיטציה אישית או תפילה בציבור.

כפי שיחזקאל שירטט חזון להחזרת העם לדרך המוסרית והצודקת, הבה נחזה את התכנית שלנו לחברה שלנו היום. נכתוב אותה ונשמור עליה כדי שנעשה אותה – וכך גם נישמר.

שבת שלום