הדרשה השבועית

פרשת ויקהל

מי עשה את הים? - הפטרת ויקהל

הרבה אילה שעשוע-מירון


מלכים א' ז' 50-40 (אשכנז) מלכים א' ז' 26-13 (ספרדים) דברי הימים ב' ה' 14-1 (הצעה רפורמית)

הכל שאלה של פרופורציה.

הצמידות בין פרשת ויקהל, המתארת את ביצוע עבודת המשכן, לבין ההפטרה העוקבת אחר סיום מלאכת הקמת בית המקדש של שלמה מזמינה השוואה בין השניים. ההבדלים בין השניים צועקים לשמיים, כאשר המרכיב הבולט ביותר בהשוואה זו הוא הממדים. 

החפץ שבו מתמצים ההבדלים הללו הוא החפץ שלשמו נבנה המבנה המהודר כולו: ארון העדות. במשכן שבמדבר ממדי הארון מפתיעים במידותיהם הקטנות: 'אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ' (שמות כ"ה 10) – מטר עשרים וחמש אורכו! אותו ארון מוכנס  לבית המקדש שממדיו אדירים בהשוואה וגודלו מתגמד אל מול הפאר וההדר והגודל של המקדש. 

לשם השוואה, אחד הפריטים המסתוריים הנזכר בהפטרה הוא הים: אגן נחושת ענק המוצב בחצר המקדש עליו נכתב בפסוקים הקודמים להפטרת ויקהל: 'עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ עָגֹל סָבִיב, וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ וְקָו שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב' (מלכים א' ז' 23).

החוקרים נחלקים ומציעים כמה אפשרויות לשימוש באגן הענק שלא נמצא כדוגמתו בתרבויות המזרח הקדום. רחצת הכוהנים התבצעה כנראה בכיורים שהיו מסביב לים, ברור שהטיפוס לשפת האגן הענק (שגובהו כחמישה מטרים!) היתה מסורבלת ביותר כמעט בלתי אפשרית. ייתכן שהים שימש כמאגר מים למילוי הכיורים וגם אז השאיבה ממנו דורשת תהליך מורכב בשל ממדיו. דוד שפירא במאמר 'ים הנחושת – עיון מחודש' (בית מקרא, ס"ד א' תשע"ט, עמ' 184-175) מציע שהצבת הים במרכז החצר עיקר תפקידה היה סמל פולחני המציין את השליטה על המים, שליטה על אלת התהום, שליטה על איתני הטבע. 

בצירוף 'וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם מוּצָק' שבהפטרה אפשר למצוא רמז דק לביקורת כלפי עבודת המקדש של שלמה. האמנם שלמה או חירום הם שעשו את הים? אני מוצאת בדברים הללו הד לסדר העולמי היסודי שמלאכת המקדש של שלמה מערערת עליו או אותו: 'עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם' (תהלים קמ"ו, 6) 

אמירה המהדהדת במילות הקידוש ליום השבת בנוסח אשכנז : '... כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּום הַשְּׁבִיעִי'

מעשה הים מסמל בעיני את הגלישה של שלמה מפרופורציות  סבירות לממדי ענק שלא תואמים את לב העניין המקדש: ארון הברית. ואפשר למצוא לכך רמז נוסף בפסוק שבו יוצא הכתוב מגדרו לתאר את הממדים הגולשים מכל פרופורציה המופיע בהפטרה: 'וַיַּנַּח שְׁלֹמֹה אֶת כָּל הַכֵּלִ מֵרֹב מְאֹד מְאֹד לֹא נֶחְקַר מִשְׁקַל הַנְּחֹשֶׁת.' (מלכים א' ז', 47 ).

יציאה מפרופורציות של מלאכת המקדש אפשר למצוא על כל צעד ושעל בתיאורים המכבירים של מספר הפועלים והבנאים המיסים הנדרשים וכמויות החומרים (וגם בממדי הארוחות העולות על שולחנו של שלמה מידי יום, מספר הנשים שלקח ועוד ועוד) טומנת את זרעי הפורענות למלכותו של שלמה, שאמנם חכם היה מכל אדם אבל חוכמתו זו לא ריסנה את ההפרזה שלקה בה והובילה במסלול ישיר לפיצול הממלכה בתקופתו של בנו רחבעם. 

לא פלא, לכן, שהים וכל אשר בו לא חזר עוד בבניין הבית השני וכן לא הופיע בחזיונותיו של הנביא יחזקאל על הבית העתידי. 

שבת שלום