במלאת עשר שנים לרצח ראש הממשלה רבין, פרסמה מועצת הרבנים המתקדמים בישראל גילוי דעת ציבורי. גילוי דעת זה מפורסם מאז מדי שנה, מתוך מטרה לסייע בעיגונו של יום הזיכרון הממלכתי בלוח השנה העברי-ישראלי, ומתוך מטרה להתריע על אי הפנמתם של לקחי הרצח ועל המשך גילויי הקנאות וחוסר הסובלנות בחברה הישראלית.

גילוי דעת
מועצת הרבנים המתקדמים, יום הזיכרון ליצחק רבין תשע"א




     "וגדול הכאב מאד, וגדולה מאד הכלימה, ומה משניהם גדול, אמור אתה בן-אדם!"
                                                  (ח.נ ביאליק)


במלאת חמש עשרה שנים לרצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז"ל על ידי מתנקש יהודי, שבה מועצת הרבנים המתקדמים ומאשרת את קביעתה כי יום הרצח, יב' מרחשוון, אשר נקבע כיום זיכרון ממלכתי במדינת ישראל, יצוין כיום של תענית ציבור. ביום זה ימנעו חברי מועצת הרבנים מעריכת אירועי שמחה כדוגמת חתונות וחגיגות בר מצווה וקהילות התנועה ליהדות מתקדמת בישראל תקיימנה מעמדי תפילה ואירועי לימוד ותרבות לציון היום. חברי הקהילות נקראים להנהיג ביום זה את מנהגי התענית בהם הם נוהגים בתעניות הציבור המסורתיות.

מועצת הרבנים המתקדמים מדגישה כי בהמשך למסורת עמנו בדבר מהותן ותוכנן של תעניות הציבור, ראוי יום הזיכרון הממלכתי לשמש, בראש וראשונה, יום של חשבון נפש אישי וציבורי. ביום זה נקרא הציבור בישראל להפנים את לקחי הרצח הנורא ונסיבותיו, ולהכיר בסכנות הטמונות בקיצוניות הדתית והפוליטית הפושה בחלק מקהלינו. יום זה ראוי שיעורר כל אדם בישראל לא להיוותר שאנן ואדיש לגילויי הסתה ואלימות.

לנוכח העובדה שהרצח הנפשע בוצע, כביכול, בשמה של ההלכה, מדגישה מועצת הרבנים המתקדמים, את הצורך לדחות בשאט נפש כל ניסיון לפגיעה במרקם החיים הדמוקרטיים בישראל בשמה של מסורת ישראל. ניסיונות מעין אלו מתאפיינים, לא אחת, בשימוש כוזב במקורות ההלכה, בהטעיית הציבור ובהפיכתה של התורה ל"קרדום לחפור בו" לטובתו של סדר יום פוליטי. נאמנה לדרכה של היהדות המתקדמת, מצהירה מועצת הרבנים כי רק בחברה דמוקרטית המכבדת את זכויות האדם ומגינה עליהם, יכולים לבוא ערכי הנצח היהודיים לכדי מימוש וביטוי הולם, וכי רק באמצעות ביצורה וחיזוקה של הדמוקרטיה הישראלית לטובת כל אזרחי המדינה יובטח עתידו של העם היהודי במולדתו.

ארבע עשרה שנים לאחר הרצח קובעת מועצת הרבנים המתקדמים כי לקחיו הקשים של הרצח טרם הופנמו במערכות החינוך בישראל. מקצועות האזרחות והחינוך האזרחי אינם זוכים למעמד הראוי להם, ותלמידי ישראל אינם רוכשים את הידע והערכים האזרחיים הנדרשים לחיזוקה של הדמוקרטיה הישראלית. מועצת הרבנים קוראת למערכות השלטון והחינוך בישראל לפעול בנחישות להעצמת החינוך האזרחי בכל מערכות החינוך בישראל, כבסיס לעיצובה של חברה רב גונית וסובלנית, ולהתנות כל תקצוב ממשלתי של מערכות אלו בשילוב התכנים הדמוקרטיים בתוכנית הלימודים;

         וכל זאת למען יתקיימו בחברתנו דברי הנביא: "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי"
                                                (ישעיה יא ט)


מנהגי התפילה ביום הזיכרון הממלכתי לרצח ראש הממשלה רבין
מועצת הרבנים המתקדמים




מועצת הרבנים המתקדמים הכריזה על יום הזיכרון הממלכתי כיום של תענית ציבור. בכך נשענה מועצת הרבנים על מסורת ישראל שקבעה את צום גדליהו כיום תענית על הירצחו של מנהיג יהודי על ידי בן עמו. בלוח מנהגי התפילות של קהילות היהדות המתקדמת לשנת תשע"א נכללו ההצעות הבאות לגבי ציון היום בקהילות ובבתי הכנסת:

יום ד', י"ב חשוון, 20.10 – יום הזיכרון הממלכתי ליצחק רבין

א. יום זה נקבע על ידי מועצת הרבנים המתקדמים כיום תענית. חברי המועצה אינם עורכים בערב היום ובמהלכו טקסי חופה וקידושין וקהילות היהדות המתקדמת אינן מקיימות ביום זה פעולות ואירועים שאינם הולמים את אופי היום. מעטים נוהגים ביום זה מנהגי תענית נוספים כדוגמת צום.

ב. נוהג לערוך מעמדי זיכרון ולקיים פעולות לימוד ודיון הנוגעות למקומם של ערכי הסובלנות, כבוד הבריות ותרבות המחלוקת. מועצת הרבנים המתקדמים הפיקה, במלאת שנה לרצח, מעמד תפילה, התייחדות ולימוד, הכולל נוסח יזכור, תפילת הזכרת נשמות וסדר סליחות ווידוי. מעמד זה יכול לעמוד בפני עצמו וכן יכול להשתלב, כולו או בחלקו, בתפילות היום.

ג. בתפילת השחרית מוציאים ספר תורה וקוראים לשלושה עולים. ניתן לקרוא בפרשת השבוע, פרשת "וירא", שהיא פרשת עקדת יצחק. אפשרות נוספת היא לקרוא בקריאה המסורתית ליום תענית הציבור, פרשת י"ג המידות שבפרשת "כי תשא" (עלייה ראשונה: שמות לב פס' 11-14; עליה שנייה: שמות לד פס' 1-3; עליה שלישית: שמות לד פס' 4-10). כמו כן, ניתן לקרוא לשלושה עולים לקריאה בפרשות אחרות העוסקות בענייני היום, כדוגמת פרשת קין והבל, פרשת קדושים וכו'. ניתן לערוך מעמד הזכרת נשמות (תפילת אל מלא רחמים) לאחר קריאת התורה, או בסמוך לקדיש.

ד. המתפללים תפילת מנחה במהלך יום הזיכרון יכולים אף הם לקרוא בתורה, באחת מן הקריאות הנזכרות לעיל (על פי המנהג המסורתי חוזרים בעת תפילת המנחה על הקריאה מתוך פרשת כי תשא). כנהוג בימי תענית, לאחר קריאת התורה ניתן להפטיר בישעיהו נה 6 – נו 8 (הפטרת "דרשו יי בהמצאו"). הקורא בהפטרה עולה לעליה השלישית מעליות התורה. לאחר ההפטרה מברכים שלוש ברכות: "האל הנאמן בכל דבריו", "בונה ירושלים" ו-"מגן דוד". מנהג ספרד שלא להפטיר בתענית ציבור.