המעמד המשפטי של הגיור הרפורמי

מדינת ישראל – מדינת העם היהודי על כל זרמיו וקהילותיו

מזה קרוב לשלושים שנים מכירה מדינת ישראל בתוקף המשפטי של הגיור הרפורמי בישראל ובתפוצות – הודות לפסיקותיו החשובות ופורצות הדרך של בית המשפט העליון.

בניגוד לתחום הנישואין והגירושין כנסת ישראל מעולם לא העניקה לממסד הרבני האורתודוכסי מעמד בלעדי בתחום הגיור. יתרה מכך – בכל פעם שהובאה הצעה ברוח זה לבית המחוקקים הישראלי היא נדחתה. עובדה זו שימשה בסיס לפסיקות של בית המשפט העליון בשלושת העשורים האחרונים שהעניקו תוקף משפטי לגיור הרפורמי שנערך בתפוצות ובישראל.

החל משנת 2002 מוכרים הגיורים הרפורמים בישראל לצורכי מרשם האוכלוסין. המתגיירים בקהילות הרפורמיות בישראל יכולים להירשם כיהודים בסעיפי הדת והלאום במרשם האוכלוסין. בשנים האחרונות אף החלה ממשלת ישראל לתמוך באולפנות הגיור של קהילות היהדות המתקדמת בעקבות פסיקת בג"ץ.

עוד קודם לכן, החל משנת 1989, החלה מדינת ישראל להכיר בתוקף הגיורים הרפורמים שנערכים בתפוצות לצורך חוק השבות. גרים רפורמים יכולים לממש את זכותם על פי החוק לעלות לישראל ולהפוך לאזרחיה. משרד הפנים גיבש רשימת קריטריונים להכרה בגיור בתפוצות (בכל הזרמים) במטרה למנוע ניצול לרעה של הליכי הגיור לרכישת מעמד אזרחי בישראל. קריטריונים אלו גובשו בדיאלוג ובשיתוף של התנועה הרפורמית.

מדינת ישראל והציבור בישראל מכירים בגיור הרפורמי; המונופול הרבני האורתודוכסי לא. כאמור, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון מכירה מדינת ישראל בתוקף המשפטי של הגיור הרפורמי. מחקרי דעת קהל חוזרים ונשים מלמדים שגם הרוב המכריע של הציבור הישראלי מכיר בתוקף של הגיור הרפורמי ורואה בגרים כיהודים כל דבר וענין.

יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי הממסד הרבני האורתודוכסי אינו מכיר בגיורים הרפורמים למרות רישומם של המתגיירים כיהודים במרשם האוכלוסין. כתוצאה מכך המתגיירים אינם יכולים להינשא באמצעות רשמי הנישואין הרשמיים של מדינת ישראל. בדומה לאלפי זוגות ישראלים נוספים, נישאים המתגיירים שלנו ובני זוגם בטקסי חופה וקידושין הנערכים על ידי רב/ה רפורמי/ת. במקביל לטקס החופה בוחרים בני הזוג אם להינשא במדינה זרה ולהירשם כזוג נשוי בישראל או להיוותר כידועים בציבור.

המאמץ המשפטי והציבורי עדין לא תם
למרות ההישגים הציבוריים והמשפטיים הרבים עדין עומדים ותלויים בפני בית המשפט העליון שני עניינים חשובים הקשורים בגיור הרפורמי. ראשית, השאלה האם גיור רפורמי שנערך בישראל (להבדיל מהתפוצות) מוכר לעניין חוק השבות. שאלה זו היא בעיקרה שאלה עקרונית ולא מעשית מכיוון שהתנועה הרפורמית בישראל אינה מגיירת מי שאינו אזרח, תושב קבע או תושב זמני הנמצא בתהליך לקבלת מעמד קבוע. העניין השני הוא דרישתנו שגרים רפורמים יוכלו לטבול במקוואות הציבוריים לצורך השלמת הליך הגיור. אנו מצפים להכרעת בית המשפט בעניינים אלה.